תיאוריות בנושא הקשר שבין הגירה ופשיעה

תקציר העבודה

הגירה הינה מעבר גיאוגרפי של יחידים ואף אומות שלמות מארץ לארץ. מניעים שונים דוחפים אדם להגר ממקום למקום ומתרבות אחת לתרבות אחרת. בין היתר ניתן לציין מניעים אידיאולוגים; רדיפות דתיות, גזעיות או פוליטיות שמובילות את המהגרים להאמין כי בארץ החדשה יוכלו לחיות על פי אמונתם והשקפת חייהם; והגירה מטעמים כלכליים, כלומר חיפוש אחר ביטחון כלכלי ורווחה חומרית (Grinberg & Grinberg, 1984).
המעבר הינו גיאוגרפי אך כרוך גם בשינוי חברתי ותרבותי ובשינוי זהותם של המהגרים. לכן תהליך ההגירה מוגדר כ"משבר", גם אם במדינת המוצא המהגר תיפקד כראוי טרם ההגירה (אמיר וצלנוק, 1997). משבר זה, המקבל ביטוי במישורים האישיים והתרבותיים, נוצר בשל תהליכי ההתנתקות של המהגר מתרבותו הקודמת ואימוצו את התרבות החדשה בארץ ההגירה (וייל-טנא והופמן, 1995). תהליך זה הינו קשה ומורכב מאוד מבחינה נפשית, כלכלית, חברתית ותרבותית, ועלול להסתיים בהתחברות לגורמים עבריינים (Fried, 1970). הקשר שבין פשיעה והגירה הוא אחד מן הנושאים שהדיון אודותיו החל לפני כמאה שנים, וגם כיום הוא בלתי פוסק.
העיסוק בפשיעת המהגרים הופך יותר ויותר אקוטי, בשל ההסכמה כי גל ההגירה הכלל עולמי המתרחש כיום ככל הנראה עומד להתגבר. רוב החוקרים חשים כי להגירה זו תהיה השפעה אדירה על החברה בה אנו חיים, יותר מכל גל הגירה שהתרחש עד כה (Martinez & Lee, 2000). רק לפני מספר שנים היינו עדים להתפרצויות אלימות של מהגרים בצרפת שהביאו את המדינה להכריז על מצב חירום.
מהומות אלו שנמשכו מספר שבועות עוררו מחדש את הדיון סביב הגורמים לפשיעה בקרב המהגרים (Hiatt, 2007).
תיאוריות רבות בתחום הקרימינולוגיה ניסו לסביר את הקשר שבין הגירה לפשיעה, שהרי הגירה היא תופעה אנושית שקיימת מאז ומעולם. התיאוריות בוחנות את התופעה מכיוונים שונים ולעתים אף מנוגדים, למרות שניתן למצוא נקודות השקה ביניהן. בשל ההיקף הרב של תיאוריות בתחום, בחרתי לא להתייחס לתיאוריות מסוימות, לדוגמה- תיאוריות ביולוגיות הטוענות כי פושעים, ובכלל זה מהגרים, סובלים מהבדלים פיזיולוגיים מיתר האוכלוסייה הנורמטיבית Laughlin, 1939)). בחרתי להציג ארבע תיאוריות שונות, אך ארבעתן מציעות כי יש לצפות לאחוזי פשיעה גבוהים יותר בקרב מהגרים לעומת האוכלוסייה המקומית. למרות זאת, כל אחת מהן מציגה את הסיבות לפשיעה זו מכיוונים שונים, לעתים אף מנוגדים. בעבודה זו אציג תיאוריות הבוחנות את מבני ההזדמנויות העומדות בפני המהגר ותיאוריות תרבותיות, המדגישות את ההקשר התרבותי והחברתי שבו נתונים המהגרים. בנוסף, אבחן תיאוריות בנושא חוסר ארגון חברתי, הבוחנות ירידה בפיקוח חברתי בקרב קהילות המהגרים, וכן תיאוריות פסיכולוגיות השמות דגש על ההסתגלות הנפשית שעל המהגר לעבור כדי שלא יפשע.  תוכן העניינים
מבוא                                                                                                                                עמוד 1
תיאוריות בנושא הקשר שבין הגירה ופשיעה                                                                  עמוד 2-7
תיאורית "מבני הזדמנויות" (Opportunity Structures Theory) תיאוריות תרבותיות ((Cultural Theories תיאורית "חוסר ארגון חברתי" (Social Disorganization Theory) תיאוריות פסיכולוגיות (Psychological Theories) סיכום                                                                                                                              עמוד 8
מקורות