השפעת תשלומי ההעברה על האבטלה בארץ
| מוסד לימוד | אוניברסיטת תל-אביב |
| מקצוע | כלכלה |
| מילות מפתח | סמינריון כלכלה אקונומטריים מאקרו |
| שנת הגשה | 2006 |
| מספר מילים | 9425 |
| מספר מקורות | 12 |
תקציר העבודה
תקציר בישראל רשת ביטחון חברתית המקטינה באופן משמעותי את אי השוויון בהכנסות נטו על ידי העברת כספים (באמצעות מערכת המס ותשלומי ההעברה) לנזקקים.
רשת הביטחון החברתית הינה חיונית ביותר ומהווה אחד המאפיינים החשובים של כל החברה הדואגת לחלשים שבתוכה.
השאלה היא: האם מנגנון הקצבאות רק מיטיב עם החלשים? או שמא הוא גם מעודד אותם להישאר חלשים? הייתכן כי לקצבאות השפעה שלילית על הרצון לצאת לעבודה, ובכך לצאת ממעגל האבטלה? הכלכלן הנודע מילטון פרידמן אמר " אם משלמים לאנשים כדי לא לעבוד – הם לא יעבדו". אני חייבת לומר כי יש היגיון בדבריו. וכאן אני רוצה אף לחלוק מעט מניסיוני האישי: על פי חוק מגיע לחיילים משוחררים לקבל דמי אבטלה למשך שלושה חודשים. כאשר אני וחברותיי השתחררנו מהצבא, היינו בחורות צעירות, מלאות מרץ אשר יכולות לעבוד כמעט בכל עבודה אפשרית. אך האם פנינו לחפש עבודה? לא ולא. מיהרנו אל לשכת התעסוקה למטרה אחת בלבד: לקבל דמי אבטלה. הרי אם אפשר לקבל 2400 ₪ בחודש מבלי להתאמץ, בשביל מה לחפש עבודה? אני זוכרת גם כי בתור בלשכת התעסוקה שמענו סיפורים רבים של אנשים המוצאים שיטות לרמות את המערכת על מנת לקבל קצבאות שונות.
חלק מחברותיי אף המשיכו לקבל קצבת הבטחת הכנסה בתום שלושת החודשים של קבלת דמי האבטלה, על אף שאני יכולה להעיד באופן נחרץ כי לא נזקקו באמת לקצבה זו ויכלו בקלות למצוא עבודה. בעבודה זו אני רוצה להבין האם אני, חברותיי ואנשים כמונו הם מיעוט מזערי או שמא זו תופעה בחברה הישראלית? האם אנשים ששכרם הפוטנציאלי נמוך יחסית מעדיפים שלא להתאמץ בכלל במציאת עבודה ובעבודה עצמה ולקבל קצבאות והטבות הנלוות אליהן, המותנות באי עבודה.
העבודה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים:
1. חלק תיאורטי המתמקד בסקירת עבודות שונות ומאמרים שנכתבו בנושא, וכמו כן המסקנות שאליהן הגיעו.
2 . אמידת מודל אקונומטרי שבו המשתנה במוסבר יהיה אחוז המובטלים ביישוב מסוים בארץ. על המשתנים המסבירים והסיבה לבחירתם יפורט בפרק עצמו.
בעבודה ההתייחסות העיקרית תהיה לגמלת הבטחת הכנסה מכיוון שהיקף הפרטים הנהנים ממנה הוא הגדול ביותר מבין מקבלי הקצבאות, ומכיוון שהיא איננה מוגבלת בתקופה מסוימת (להבדיל מדמי האבטלה המוגבלים בתקופה של שישה חודשים בלבד).
תוכן העניינים
מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2
סקירת ספרות . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3
הדיון התיאורטי. . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
1 . הגידול במספר מקבלי גמלת הבטחת הכנסה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
2.היקף התשלומים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . 8
3. תמורות בעשור האחרון. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . 10 3.1. שינויי חקיקה והשפעתם על הזכאים לגמלה .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . .10 3.2. העילות העיקריות לקבלת הגמלה .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . 11
3.3 משך השהות של הנתמכים. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . 12
מסקנותיי מנתונים העולים מדו"חות ומסמכים שפרסם המוסד לביטוח לאומי . . . . . . . 13
ניתוח העובדות על סמך המאמרים השונים . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . 14
סיכום הדיון התיאורטי . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
19
העבודה האקונומטרית. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .20 הסבר על המודלים, המשתנים המסבירים והסיבה לבחירתם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .20 מטרות וציפיות מהמודלים. . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . 23
תהליך מציאת המודל האופטימאלי, תוך ניסיון לטפל בבעיות שהתעוררו. . . . . . . . . . . . 24
המודל הבנוי מנתוני רוחב . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 27
