דיפלומטיה תקשורתית-

תקציר העבודה

תקציר העבודה : הדיפלומטיה הינה תהליך תקשורתי, העוסקת בהעברת מסרים ,איסוף מידע וניתוחו. הדיפלומטיה היא תחום המשפיע , גם בממד היסטורי וכן על חיינו, אך לא תמיד אנחנו יודעים כיצד ,מתי והיכן היא מתנהלת . דיפלומטיה חשאית קיימת עדיין בצורות שונות ומתעורר אצלנו רצון טבעי לחשוף אותה ולחדור לצפונותיה . היפוכו של דבר היא התקשורת . גם היא עניין הנוגע בחייו של כל אחד מאִתנו , אך פעילותה נעשית בגלוי וכל כולה בריש גלי .כולנו חשופים לאמצעי התקשורת , כולנו מתעניינים בנאמר , בנשמע ובנצפה בעיתון ,ברדיו ובטלוויזיה . מטבע הדברים , אנו רוצים להבין כיצד פועלת התקשורת וכיצד היא משפיעה על חיינו. המהפכה התקשורתית שינתה לחלוטין את פני הדיפלומטיה. כאשר "הדיפלומטיה המסורתית" היתה רשמית , מוסדית , ברמה גבוהה, אישית, איטית, ובדרך כלל מאופיינת בחשאיות. ואילו "הדיפלומטיה החדשה" פתוחה יותר וחשופה לאמצעי התקשורת ולדעת הקהל.  העניין בחשיפה אם הינה בעלת תועלת או לאו , הפך נושא לויכוח , יחד עם זאת , לא ניתן להכחיש שזה הפך למאפיין קבוע ובלתי הפיך במשא ומתן הבינלאומי.  היה זה אבא אבן שטען " אין דבר שתרם יותר למהפך בדיפלומטיה מאשר האופנה הנוכחית של תקשורת עיקשת ועקבית – אין שום דרך להחזיר את מחוגי השעון אחורה לתקופה שבה המו"מ היה מקלט מפי הבוחרים וענייני הפנים " אם כך, הדבר שם בספק את כוחו ופועלו , אף את מעמדו של השגריר ואת נחיצותו בעידן המודרני החדש.  אף אמר זאת רוס פרוט " השגרירויות הם שארית של ימי השיט והספינות …וכאשר לא היתה תקשורת בעולם , השגריר שלך הלך ודיבר בשבילך במדינה הזו ,אך עכשיו עם התקשורת המיידית מסביב לעולם, השגריר בתפקיד חברתי בלבד"  השינויים בפוליטיקה ,ביחסים הבינלאומיים ובתקשורת ההמונית העצימו את תפקיד התקשורת במערך הדיפלומטיה. כאשר שינויים אלה יצרו שלושה מודלים באינטראקציה בין הדיפלומטיה והמדיה.  במאמרו מדבר גלבוע על שלושה מודלים  רעיוניים : א. דיפלומטיה ציבורית:
כאשר מדינה או שחקן לא מדינתי משתמשים במדיה ובערוצים נוספים של תקשורת על מנת להשפיע על דעת הקהל בחברות זרות. ב. דיפלומטיה  תקשורתית: כאשר עובדי ציבור משתמשים במדיה לתקשר כערוץ תקשורת עם שחקנים וכדי לקדם פתרון  למשבר.
ג. המדיה כסוכנת דיפלומטיה : כאשר הכתבים ועיתונאים משמשים כדיפלומטים ומשרתים כמתווכים במו"מ הבינ"ל. כאשר המושגים "דיפלומטיה תקשורתית" ו"דיפלומטיה ציבורית"  מבולבלים לעתים קרובות האחד עם השני.  כהן הסביר את ההבדלים ביניהם בצורה הבאה: "דיפלומטיה תקשורתית כוללת בתוכה את כל ההיבטים של דיפלומטיה ציבורית היכן שהמדיה מעורבת כמו גם במקומות שלא קשורים עם " דיפלומטיה ציבורית" הכוללים שליחת סימנים על-ידי הממשלות דרך המדיה ושימוש במדיה כמקור מידע". פורטנר לעומת זאת אמר " כל מאמץ להשפיע על אירועי התקשורת , אישיות, הסכמים בענייני אומה-מדינה , זה דיפלומטיה ציבורית" . אבו הגדיר  את הדיפלומטיה התקשורתית  "השימוש במדיה להביע באופן רהוט ולקדם מדיניות חוץ" .
המחקר מזהה שלושה סוגים נוספים של מודלים רעיוניים :
א.דיפלומטיה בדלתיים סגורות-ידוע כי מתנהל משא ומתן , אך יש רצון לבודד אותו מעיני הציבור ,בדרך כלל הן שיחות ארוכות , ממושכות, טכניות לסיום הסכסוך.למשל ועידת קמפ- דיוויד בקיץ
2 000. התקשורת יודעת כי אירוע זה מתקיים והצדדים עורכים מסיבת עיתונאים ומוסרים דיווח שולי ביותר ולא על המתרחש.
ב.דיפלומטיה פתוחה- במקרה זה העיתונאים זוכים לשיחות תדרוך ,לראיונות עם המשתתפים.
לעתים חלק מן השיחות פתוח לעיתונאים לצילום ,הציבור יודע מה סדר היום שנדון. ג.דיפלומטיה חשאית- מטרתה לפרוץ דרך בנושאים מרכזיים בין יריבים במטרה ליצור שינוי מהפכני ביחסים ביניהם .ההנחה שאם הדיון לא יהיה חשאי , לא תהיה פריצת דרך.
בדיפלומטיה זו משקרים באופן גלוי לאמצעי התקשורת .דוגמא מובהקת היא ביקורו של קיסינג'ר בסין ביולי 1971 .
בעבודה ,עובדי  הציבור  המשתמשים במדיה לתקשר עם המדינה ושחקנים לא מדינתיים  על מנת ליצור צעדים בוני אמון ולקדם משא ומתן וגיוס תמיכת הציבור להסכמים הוא השגריר הישראלי בספרד, רפאל שוץ.
תפקידו הוא לגייס את התקשורת והציבור הספרדים לתמיכה במדינת ישראל בשעתה הקשה, במלחמתה בארגון טרור החמאס , ובעזרתם להעביר מסר לממשל בדבר צדקת המלחמה ובדבר זכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה . דיפלומטיה תקשורתית שואפת למגוון פעולות מדיה מיוחדות הכוללות מסיבות עיתונאים , ראיונות והדלפות ,הוצאות פרסומים לעיתונות ואירועי מדיה מיוחדים .
אזי, אין העבודה באה להטיל ספק במעמדו של השגריר , אלא, להבין את הצורך בו , לבחון האם  פועלו של שגריר ישראל בספרד ,במהלך מבצע "עופרת יצוקה" והמסרים שהעביר לתקשורת הספרדית  עברו בצורה נאמנה .האם המסרים הצליחו לעבור נכונה לאור השתקפותם בכותרות ובמאמרים של עיתונות דעת הקהל ? או במשפט– " איך נראתה ישראל בעיני התקשורת הספרדית במהלך מבצע  "עופרת יצוקה" ? את הדיפלומטיה התקשורתית שהפעיל השגריר שוץ, נראה במהלך העבודה , על פרסומיו לעיתונות, על ראיונותיו ועל מכתבי הביקורת שהוציא לעיתונות וכדומה. מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של מדינת ישראל במהלך "עופרת יצוקה" תוכננו במקצועיות ובדיוק ממש כפי שתוכנן המבצע הצבאי של צה"ל , ניכר כי כל הנוגע ליחסים עם התקשורת ולביטחון המידע נלמדו לקחי העבר .  ישראל השתמשה הפעם במעין "מכונה משומנת" ,ממוקדת וממושמעת היטב של הדיפלומטיה הציבורית, המפיצה הודעות מלוות בחומר תומך בזמן אמת ובאופן מאורגן. גישתם של אמצעי התקשורת הוגבלה באופן חמור , אזורים נרחבים סביב אתרי הכינוס והגיוס הוכרזו " מחוץ לתחום" עבורם.  מיומו הראשון של המבצע, קיים מסר אחיד המגיע ממקורות רשמיים אודות מטרתו . אך עבור אלו שתכננו את מבצע "עופרת יצוקה " ואת צעדי הדיפלומטיה הציבורית הנלווים אליו, היה ברור כי התמונות הבעייתיות עבור ישראל ויחסיה הבינלאומיים יהיו אלה של שכונות העיר עזה הנתונות לפעילות צבאית אינטנסיבית . ההחלטה להשאיר את העיתונות מחוצה לרצועה התקבלה בהקשר זה. הגבול נסגר בפניהם חודשיים לפני תחילתו של המבצע לורנצו קרמוזי , עיתונאי מטעם עיתון Corriere della Sera איטלקי טען במאמר בעיתון הארץ כי "אל לה לישראל לצפות אם כך שהדיווח יהיה מאוזן ואובייקטיבי , בשעה שהיא סוגרת את הגבולות והעיתונאים אמורים להתבסס על דיווחים מפיהם של קורבנות ועדי ראייה". הדיפלומטיה הציבורית של מדינה נשפטת על פי תוצאתה הסופית.על-פי רוב , המערכה האמיתית של הדיפלומטיה הציבורית מתחילה עם סיום המלחמההמבצע. אך אין מקום להטיל ספק במאמץ שהופגן בימי המבצע למרות שישראל מצויה היום בשפל המדרגה בעיניה של הקהילה הבינלאומית .אמנם העולם הכיר בכך – לכל הפחות פורמאלית – שישראל אינה יכולה להמשיך לחיות בצל התקפות הטילים הבלתי פוסקות, והוא אף גילה הבנה, עד גבול מסוים, לכך שבית ספר עלול לספוג התקפה באזור המאוכלס בצפיפות שמקורה בטעות, אך הוא לא השתכנע שישראל טיפלה במצב מסובך זה בדרך הטובה ביותר האפשרית או בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות הבין-לאומיות.
תוכן עניינים
1 .       מבוא –… 1-4.
2.       סקירת ספרות :
א.      ספרד -. 5.
ב.      ספרד- ישראל —
5-11.
ג.        מבצע "עופרת יצוקה "–… 11.
3 .       המסגרת התיאורטית -12.
4.       הממצאים:
א.      הודעות לעיתונות -13-16.
ב.      ראיונות השגריר -.17-22.
ג.        כתבות פרו ישראליות 23-26.
ד.      סיקור כותרות עיתונים –.27-30.
5.       דיון בממצאים 31-33.
6.       סיכום ומסקנות –…34-37.
7.       ביבליוגרפיה …38-41.