טיפול באנשים באמצעות תוכי: סקירה מקיפה על תוכי קוואקר ומאפייניו, אופרציות טיפוליות, הצעה לפעילות ב-16 מפגשים טיפוליים (כולל מטרות,חומרים,זמן, תיאור הפגישה ונושאי שיחה)
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 2499 |
| מספר מקורות | 9 |
תקציר העבודה
עבודה מסכמת: קשר אדם-חיה תוכי קוואקר מבנה הכלוב (חיקוי לקן) של הקוואקר
1 . תעודת זהות שם עברי: קוואקר/קוויקר- תוכי הנזיר, שם אנגלי: Monk Parakeet מקורם של הקוואקרים: במקורו, תוכי הקוואקר הוא מאזורי דרום אמריקה כגון אורוגוואי, דרום מזרח ברזיל, בוליביה, וצפון מזרח ארגנטינה. במאה ה-18 דיווח דרווין שראה קוואקרים הורסים צמחייה באזור אחד הנהרות באורוגוואי, ומאז נחשבים הקווקרים הלא מבויתים למזיקים. הקוואקר הראשון שהורבה בשבי היה באוסטרליה בשנת 1984, אך מאז, משום מה, הוא אינו מוחזק כמעט באף אחד מגני החיות השונים ברחבי העולם. מראה כללי: צבעם של הקוואקרים הוא שילוב מיוחד של ירוק ואפור. הצד הקדמי הינו בצבע אפור, החל מהראש ועד הבטן התחתונה, שם הוא משתלב עם הצבע הירוק לגוון ירקרק עדין שצובע את הנוצות מעל הרגליים ואת חלקו התחתון של הזנב. הבטן העליונה בצבע זית-צהוב.
הבטן התחתונה, הישבן, הירכיים וכיסוי הזנב העליון צהובים-ירוקים. הקרום החיצוני של נוצות התעופה כחול. הגב והכנפיים של הקוואקר צבועים בצבע ירוק. החלק התחתון של הזנב ירוק בהיר עם בסיס אפור-כחול. המצח כחול-אפור, הלחיים והגרון לבנים-אפורים מסביב לעין טבעת כחולה, המקור כתום בהיר, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אורכו של הקוואקר הוא בערך 30 ס"מ. אורך כנפיים: 145-160 מ"מ. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. אצל הצעירים המצח ירוק. קיים רק סוג אחד אך בצבעים שונים-הצבע המצוי ביותר הוא הירוק. קיימים צבעים נוספים כגון קינמון, וקוואקר מנוקד אבל צבעים אלה מאוד נדירים.
אורח החיים בטבע: הקוואקר חי באזורים פתוחים, סוואנות עם עצים, יערות פתוחים, אזורי מרעה כמו גם אזורים מתורבתים. בטבע הקוואקרים חיים בלהקות גדולות –
