סקירה ספרותית אודות פיגור והדגמת מאפייניו בסיפור: הילד מאחורי העיניים / נאווה סמל. הסיפור מופיע בספרו של אדיר כהן "שריקה בחשיכה"
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | חינוך |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 1991 |
| מספר מקורות | 4 |
תקציר העבודה
התכנית להתערבויות טיפוליות באמצעות בע"ח הילד מאחורי העיניים עבודה מסכמת בנושא פיגור-שכלי בקורס "אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים" ע"פ סיפורה של נאווה סמל תיאוּר הלקוּת – פיגור שכלי: ע"פ: קרסון, ר', בוצ'ר ג', ומינקה ס' (1998).
תפקוד אינטלקטואלי נמוך-משמעותית-מהממוצע עקב חוסר התפתחות-שכלית, המלווה במגבלות משמעותיות בתפקוד-ההסתגלותי. כל שווה-ערך-תפקודי לפיגור-שכלי שהופיע אחרי גיל 18, ייחשב לשיטיון ולא לפיגור שכלי. פיגור שכלי מקודד על ציר II ב- DSM-IV ,יחד עם הפרעות אישיות. באופן לא רשמי, מתייחסים לכל ציון מנת-משכל שבין 90-70 כאל "גבולי" או "קשה תפיסה נורמאלי". שיעור האבחנה-הראשונית של פיגור שכלי עולה במידה ניכרת בגילאי 6-5 ומגיע לשיאו בגיל 15. תפקודם-האינטלקטואלי הנמוך-מהממוצע מתגלה רק כְּש-קשיים בלימודים מובילים להערכה מאבחנת. בעזרת מערכת-שירותים חינוכיים, בעלי פיגור-שכלי מסוגלים להגיע לשליטה במיומנויות-למידה בסיסיות ולרמה משביעת-רצון של התנהגות מסתגלת-חברתית. פיגור שכלי קל : (70-50) הרוב המכריע של המאובחנים כמפגרים בשכלם, הנחשבים ל"בַּרי למידה" ורמתם-האינטלקטואלית-כבוגרים דומה לזו של ילדים ממוצעים בני 11-8. הסתגלותם החברתית דומה לזו של מתבגרים, אך נעדרת: דמיון, כושר-המצאה ושיפוט של מתבגרים נורמאליים. בד"כ אינם מראים סימנים של פתולוגיה במוח או חריגות גופניות אחרות, אך זקוקים למידה כלשהי של השגחה עקב יכולותיהם המוגבלות לחזות מראש את תוצאות מעשיהם. באמצעות אבחון מוקדם, סיוע-הורי ותוכניות חינוך מיוחד, רוב המפגרים הגבוליים והקלים יכולים להסתגל לחברה, לרכוש מיומנויות אקדמיות ותעסוקתיות פשוטות ולהיות לאזרחים המשתכרים למחייתם. פיגור שכלי בינוני : (50-35) נקראים "בַּרי-תרגול", יכולים לשלוט במיומנויות שגרתיות מסוימות כגון: בישול או עבודות שירות קלות אם יקבלו הוראות-מפורטות.
רמתם האינטלקטואלית כבוגרים דומה לזו של ילדים ממוצעים בני 4-7. חלקם מסוגלים ללמוד מעט קרוא-וכתוב ולהגיע לשליטה נאה בשפה מדוברת, אם כי קצב הלמידה שלהם איטי ורמת חשיבתם-המושגית מוגבלת ביותר. הם נראים מגושמים ולא נאים, לוקים בעיוותים גופניים ובתיאום-מוטורי גרוע. רובם ידידותיים ולא מאיימים אך יש ביניהם עוינים ותוקפניים. לעיתים נדירות מוצאים אצל בעלי הפיגור הבינוני מיומנויות-התמחות יוצאות דופן כגון: כשרון מוסיקלי. באמצעות אבחון מוקדם, סיוע-הורי והזדמנויות תרגול, רוב בעלי הפיגור-הבינוני יכולים להגיע לעצמאות חלקית, לדאוג לעצמם בחיי היומיום, להתנהג התנהגות-קבילה ואף להביא תועלת כלכלית בסביבה משפחתית או בסביבה מוגנת אחרת. פיגור שכלי חמור:
(35-20) מכונים "מפגרים תלותיים", ההתפתחות המוטורית והדיבור שלהם מפגרים בדרגה חמורה, ליקויי-חישה ונכויות מוטוריות שכיחים אצלם ביותר. הם מסוגלים לפתח רמות מוגבלות של היגיינה-אישית ומיומנויות עזרה-עצמית המפחיתות את מידת תלותם בזולת, אך תמיד יהיו תלויים-באחרים בטיפול בהם. הם יכולים לבצע מטלות תעסוקה פשוטות תחת פיקוח. פיגור שכלי עמוק:
(
5 -20) מוגדרים "כמפגרים סיעודיים", לרובם יש ליקויים חמורים בהתנהגות -הסתגלותית ומסוגלים לבצע מטלות פשוטות-ביותר בלבד. דיבור –
