להיות הורים זה סיפור לא פשוט, להיות הורים לילד הסובל מליקויי למידה כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה או קשיים בריכוז וקשב על אחת כמה וכמה. לקות הלמידה הנה תופעה מבלבלת ומתסכלת את כל הגורמים השותפים בהתמודדות עמה: הילד, ההורה והמורה. המפגש עם הקושי פותח אצל חלק מההורים תיבת פנדורה שהייתה נעולה היטב במשך שנים רבות. תיבת זו מכילה הרבה כעסים, תסכולים ותחושות כישלון סביב הקשר עם בית הספר בפרט ועם לימודים בכלל. ילדים שמתחילים לקרוא ולכתוב, ומתחילים תהליך האוריינות בדרך כלל עוברים קשיים רגילים, אך תלמידים עם ליקוי למידה הם מתקשים יותר וזה משאיר את ההורים תמיד בפני סערה של רגשות איך להתמודד ומה לעשות. הופעתה הבלתי צפויה של לקות הלמידה על סדר היום המשפחתי מכריחה את ההורה להתעמת מחדש עם תכנים שהמגע עמם לא תמיד נעים וישנה העדפה ברורה להשאירם נעולים וחתומים בתוך תיבת הפנדורה. החלקה ז משפיעה רבות על עמדות ההורים אודות האוריינות של ילדיהם. מטרת המחקר לבחון עמדה זו והשפעתה על היכולות של הבן מאחר שעמדתם ההורים נובעת מהיכולת של ההורים להתמודד עם הפרית בנם ויכולת שלהם לשפר את האוריינות של ילדים.

שאלת המחקר: מה הם עמדות הורים לילדים עם ליקוי למידה אודות האוריינות של ילדיהם? הסקירה הבאה תדון בהגדרת מושג האוריינות, ליקוי למידה ועמדות ההורים.