עבודה על אנשי תקשורת שעברו לחיי הפוליטיקה עבודה אקדמית מקיפה עבדנו על העבודה 2 חברה במשך חודש. סוקרת בצורה רחבה את האנשים שעזבו את התקשורת ועברו לחיים הפוליטיים , מה גרם להם לעזוב... וכו'.העבודה כוללת מקורות רבים ..קיבלנו על העבודה 96 ציון סופי.
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
| מקצוע | תקשורת |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 11206 |
| מספר מקורות | 23 |
תקציר העבודה
תופעת מעבר אנשי תקשורת לפוליטיקה בעשור האחרון מניעיה, היקפה והביקורת כלפיה, חסמיה וחוקיותם, התנהלות התקשורת מול הפוליטיקאים, מידת הצלחתה.
מוגש במסגרת:
קורס סמינר בתקשורת 200191 למרצה:
מגישים:
כ"א בסיוון תש"ע 3/6/2010 תוכן עניינים
תקציר: 3
מבוא: 5
שאלת המחקר-"מעבר אנשי תקשורת לפוליטיקה בעשור האחרון" 7
פרק ראשון: המעבר- גורמיו וחסמיו 8
1 .1 מה גורם להם לחצות את הקווים ?. 8
1 .2 מדוע התופעה נעשתה נפוצה כ"כ בעשור האחרון ?. 10 מהפכת התקשורת. 10 הקרע בין העם לפוליטיקאים.. 10
1 .3 תקופת צינון- חיוניותה וחוקיותה. 11
פרק שני: יחסי הגומלין בין עיתונאות לפוליטיקה 15
2 .1 עיתונאות, הון ופוליטיקה. 15
2 .2 כיצד שורדים אנשי התקשורת שעברו לכנסת ? – קשיים בתקשורת. 18
סיכום: 21
ביבליוגרפיה: 23
תקציר:
במערכת הבחירות האחרונה התגברה מאוד הביקורת שהחלה במערכות הבחירות הקודמות על תופעת מעבר אנשי תקשורת לפוליטיקה. המפלגות הואשמו בשימוש בגימיקים זולים על מנת למשוך אליהם את קולות הבוחרים. היו שהאשימו את הפוליטיקאים בהתפוררות ערכי המדינה ע"י כך שהם מוכרים את ערכיהם בשביל מספר קולות, מעדיפים שימוש במפורסמים במקום למשוך קולות ע"י שימוש במצע פוליטי חזק. לעומתם היו שטענו שהפוליטיקה היא רק המראה של החברה שלנו ובאותה צורה שמתנהלת תרבות הצריכה מתנהלת גם המערכת הפוליטית.
בעבודה זו ניסינו להבין לעומק את מהותה של התופעה , ממה היא נובעת והאם הביקורת נגדה מוצדקת. מה היה יחסו של המצביע הישראלי (על מגוון חוגיו השונים) לתופעה זו והאם היא באמת הצליחה לשכנע אותו.
תהליך העבודה התבצע ע"י סיקור ובחינת מאמרים, כתבות, תגובות, ספרות רלוונטית וסקרים. העבודה התמקדה בשני נושאים שעניינו אותנו בתופעה. הראשון הוא מהם המניעים והחסמים של אנשי התקשורת הרוצים לעבור לפוליטיקה. השני הוא איך הם והציבור תופשים את ההזדמנות לצלול לפוליטיקה, האם זאת הזדמנות לשינוי אמיתי מבחינתם להשיג מטרות חשובות שדרך העיתונות והתקשורת נבצר מהם להשיג או שהמעבר לפוליטיקה נועד לספק את צרכיהם האישיים כגון הצורך בעמדת כוח או גיוון בעבודה ובשגרה.
* שוויון הזדמנויות או הזכות לבחור ולהיבחר ? בישראל אין חוק הקובע תקופת צינון בין מעבר מהתקשורת לפוליטיקה למרות שלא פעם נשמעו קולות בכיוון הזה.
טענתם של המצודדים בכך היא שלאיש התקשורת כוח עצום על הציבור ומתוקף זה נקודת הפתיחה שלו במעבר לחיים הפוליטיים היא טובה לאין ערוך מכל אדם אחר המעוניין להיכנס לתחום זה ובעצם יוצר אי שוויון . בנוסף על כך, ברגע שהוא כבר גמר אומר להצטרף למפלגה כזאת או אחרת עד ההצטרפות בפועל יש חשש אמיתי שהוא יטה את תכני תוכניותיו בהתאם להשקפתו.
מנגד ניצבת זכות היסוד של כל אדם לבחור ולהיבחר ומדוע שאותו איש תקשורת יקופח בגלל שבחר לעצמו את המקצוע הזה, הרי טענות דומות אפשר לומר גם על סתם אנשים עשירים שהם בעלי כוח והשפעה גדולים הרבה יותר מהאדם הממוצע,לכן נאסור גם עליהם כניסה לפוליטיקה??? אם כך איזה מהשיקולים גובר?
* אמצעי או מטרה?
במערכת הבחירות האחרונה נפרץ הסכר ונוצרה זרימה מסיבית של עיתונאים לפוליטיקה, בעקבות כך נפתח דיון ציבורי סוער בדבר הסיבות למעבר עיתונאים לפוליטיקה.
אסכולה אחת טוענת שהסיבה לתופעה היא רצונם של אותם עיתונאים [לחזור] להשפיע, לשנות, לתקן דברים המעוותים בעיניהם, דבר שאותו הם כבר אינם מצליחים לעשות בתקשורת בגלל היחלשות כוחה של העיתונות אשר נבעה מהתמסחרות הטלוויזיה, ואובדן אמון הציבור ביוצרי, עורכי ומגישי התוכניות הפוליטיות אשר פעם שימשו כ- "כלבי השמירה" של הדמוקרטיה והיום הם רק כלי משחק של אילי התקשורת.
לעומתם יש הטוענים כי הסיבה למעבר היא לא אמצעי להשגת הישגים בתחום החברתי, כלכלי, ביטחוני וכו' אלא זאת מטרה בפני עצמה להיבחר לכנסת שבאה לענות על הצורך של אותם עיתונאים לכוח, לשליטה. מעכשיו ירדפו אחריהם להשיג ציטוט שנאמר באיזו וועדה, הפעם הם יהיו הנחשקים ולא החושקים.
איזו אסכולה היא הרווחת ביותר בציבור ? קשה לקבוע זאת חד-משמעית שכן בבחירות האחרונות מתוך 5
עיתונאים שהתמודדו לכנסת נבחרו 3 כך שכנראה יש אמת בשתי הטענות.
