העובר וזכותו לחיים
| מוסד לימוד | המכללה האקדמית נתניה |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | עובר |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 7626 |
| מספר מקורות | 62 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
עמוד 2 … מבוא.
עמוד 6 – 3 … מעמדו של העובר עפ"י הדין הישראלי עמוד 8 – 7 … מעמדו של העובר בדין העברי עמוד 11 – 9 … זכות העובר להיוולד וזכות נושאת ההיריון להפסיק את התפתחותו של העובר עמוד 15 – 12 … האם לנושאת היריון יש אחריות כלפי עוברה?
עמוד 18 – 16 … בין אוטונומיה אימהית לזכויות העובר עמוד 21- 19 … הולדה בעוולה עמוד 23 – 22 … זכות הילד לתבוע את הוריו עמוד 24 … זכות האב מול זכות האם עמוד
5 … סיכום ומסקנות.
עמוד 27 – 26 … בבילוגרפיה.
מבוא
התהוותו של העובר והתפתחותו ברחם האם, היווה מאז ומעולם את אחד הדברים המסקרנים והמגרים ביותר, יחד עם זאת, היה זה אחד הנעלמים הגדולים מבחינה עובדתית, בהעדר כלי מחקר נאותים לבחינת התפתחות העובר המכוסה כולו ברחם.
יחד עם גירוי זה לא ניתן להתעלם מהשאלה מהו מעמדו של אותו עובר ומהי האחריות הרובצת על כתפי האם בעת נשיאת העובר.
בעבודתי זו אסקור את שאלת אחריות האם כלפי עובר, כאשר נבחן את השאלה מהו מעמדו של העובר, האם קיימת בכלל אחריות של אם כלפי עוברה, נבדוק מהם גבולות האחריות והסייגים לאחריות, מהם המקורות מהם ניתן להצביע על קיומה של אחריות מעין זו, והיכן נכנס העובר בשאלה זו.
כהערה מקדמית אציין כי עובר הוא יצור חי בראשית התהוותו, מרגע ההפריה ועד צאתו לאוויר העולם. בד"כ מדובר על מצבו של היצור המתפתח ברחם האישה המעוברת, אך לאור התפתחות שיטות ההפריה מדובר כיום גם על יצור המתפתח מחוץ לרחם. בעיית הייסוד במעמדו המשפטי של העובר היא האם נחשב העובר לייצור בפני עצמו, או שמא אין הוא אלא חלק מגוף אימו ורק עם לידתו הופך הוא בריה לעצמה. כפי שיתברר בעבודתי סוגיה זו הינה סוגיה מורכבת, לא ניתן להסיק מסקנה חותכת וברורה לגבי מעמדו המשפטי של העובר בהלכה, שכן העמדה שונה ומשתנה לפי אופי העניין שבו מדובר. בסופו של דבר ניתן לראות כי העובר נחשב בהלכה, וגם במשפט הישראלי, כייצור ביניים, לעניינים מסוימים הוא נחשב כאישיות משפטית ולעניינים אחרים לא. המשפט הישראלי רואה בזכות לחיים זכות עליונה, כאשר ההכרה בחשיבות החיים ובקדושתם והנכונות להגן עליהם עוברות כחוט השני בחקיקת הכנסת ובפסיקת ביהמ"ש של מדינת ישראל מאז הקמתה. ח"י כבוד האדם וחירותו קובע בס' 1 כי: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
