תפיסה ועיבוד מוזיקה מההיבט הנוירופסיכולוגי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 6966
מספר מקורות 77

תקציר העבודה

מבוא
מוזיקה מוגדרת לרוב כשפה של רגשות. בכל חברה אנושית ישנה מוזיקה. ככל הידוע המוזיקה הינה חלק בלתי ניפרד מהתרבות האנושית לכל גווניה. בשונה ממערכות אנושיות אחרות כגון כתיבה או שפה מדוברת, המוזיקה לא הומצאה ע"י קבוצות מצומצמות של אנשים ואח"כ הופצה לתרבויות נוספות (Peretz, 2001). נראה, איפה כי המוזיקה הופיעה באופן ספונטני בכל סוגי התרבות האנושית. בנוסף נראה כי הופעה זו של המוזיקה התרחשה בעבר הלא רחוק של ההתפתחות האבולוציונית התרבותית- אנושית, הערכה היא כי המאורע התרחש לפני כ 40-80 אלף שנה. למרות זאת מוזיקה הינה עתיקה במובנים אבולוציוניים- ביולוגיים בכך שהמערכת הביולוגית האנושית, ככל הנראה, מצוידת במערך נוירולוגי אשר התפתח במיוחד לצורך תהליך עיבוד מוזיקלי.
תמיכה לקיומן של מערכות נוירולוגיות ספציפיות לעיבוד מוזיקלי ניתן למצוא בצפייה במקרים של ירידה ופגיעה בתפקוד זה בקרב אנשים עם פגיעה מוחית. תמיכה נוספת לכך הינה כי תפקוד גבוה באופן חריג של מערכת עיבוד המוזיקה מאפשרת לאנשים המוגדרים כבעלי פיגור שכלי להיות גאונים במובן המוזיקלי (Hermelin, O'Conner & Lee, 1987). בדומה לכך, במקרים של נזק מוחי עקב פגיע פיזית בקרב מבוגרים, הקוגניציה המוזיקלית נשמרת למרות הפרעות משמעותיות של פונקציות קוגניטיביות כגון שפה (Basso & Capitani, 1985). עדויות מחזקות את ההנחה כי ישנם חלקים סלקטיביים במוח אשר אחראים על ניתוח מוזיקלי, חלקים אלו הינם מבודדים הן מהבחינה האנטומית והן מהבחינה הפונקציונאלית משאר המערכת הקוגניטיבית. לפיכך, קשרים מוזיקליים במח ככל הנראה אינם מסתעפים עם רשתות פונקציונאליות אחרות כגון רשת צלילי דיבור (Peretz, 2001).
עבודה זו תכלול סקירה של הספרות המחקרית בתחום הבסיס הנוירולוגי של התפיסה המוזיקלית. יוצג מודל עכשוי בתחום זה המתאר את השלבים שעובר המידע המוזיקלי מהטרנספורמציה לפוטנציאל חשמלי דרך תהליכי העיבוד השונים עד לקבלת משמעות מודעת וחוויתית ע"י המאזין. בנוסף לכך יתבצע סקירה של מרכיב חשוב במחקר הנוירולוגי של המוזיקה המתמקד במערכת  הזיהוי המוזיקלי (MRS). חלק זה יכלול פירוט של התהליך והחלקים במח הרלוונטים לזיהוי מוזיקה בקרב מאזינים .  חלק זה ידון בזיהוי המרכיבים הקשורים לזיהוי מוזיקלי במחקרים בהם השתתפו פגועי מח הלוקים בתפוד בפן זה תוך ביסוס הרכיבים הקשורים לכך כמודולורים. בנוסף לזה החלק ילווה בדיון ההבדלים בתחום בין מוזיקאים (אנשים שעברו הדרכה והכשרה מוזיקלית ) לבין לא מוזיקאים והקשר בין עיבוד מוזיקלי לבין עיבוד שפתי, רגשות והביטים של זיכרון. דיון נוסף יערך בנוגע להשפעה של אימון מוזיקלי על תפקודים קוגנטיביים שונים כגון שיפור בתפקוד הזיכרון המילולי.
לבסוף על מנת להראות השלכות קליניות של ההיבטים המוזיקליים על התפקוד המוחי ברבדים שונים, יוצגו השלכות של תרפיות מוזיקליות שונות והאופן שבו הפן המוזיקלי בתהליך תרפויטי מסוגל לסייע לשינויים ברמה הרגשית, תפקודית ונוירונלית.