פרק 1- התנהגות חריגה בזמננו:
מהי התנהגות חריגה:
דילמות של הגדרה:
התנהגות מרבית בני האדס שאובחנו כבעלי הפרעה נפשית בדייכ אינה מובחנת מזו של
נורמאלייס.
מעטיס הס סוגי ההתנהגות הנראיס אצל חולי נפש בלבד. ייחריגותיי פירושה התאמה לקויה
בין ההתנהגות לבין המצב שבו היא מופיעה.
מי שהיה בעבר חולה נפש אינו הפכפך/מסוכן יותר מאדס יינורמלייי.
ככל החידוע, לכל בני האדס פוטנציאל להיעשות למופרעיס ולהתנהג התנהגות חריגה.
הפרעות נפשיות הן תהליכי הסתגלות טבעיים.
למרבית בני האדם יש סיכוי מצוין שלא להפך לעולס למופרעיס ולהבריא לחלוטין אס אכן
יקרה הבלתי סביר.

תסמונת: קבוצה של ממצאיס או תסמיניס קלינייס הנוטיס להופיע יחד.
הפרעת נפש כהתנהגות בלתי מסתגלת :
התנהגות חריגה: מוגדרת כהפרעת נפש, אס היא גס ממושכת וגס סותרת את טובתו של האדס
ו/או הקהילה האנושית שהוא חי בה.
מרכיבי הפסיכופתולוגיה:
סבל
חוסר הסתגלות.
התנהגות בלתי צפויה ואובדן שליטה.
התנהגות יוצאת דופן.
אי נחת של הצופה.
פגיעה במוסכמות חברתיות ומוסריות.
₪ ₪ ₪ ₪ ₪ ₪
אפשר להגדיר אבנורמליות בדרכים שונות:
בדרך הסטטיסטית: מי שמחו לנורמה, מעל או מתחת סטיית תקן מסוימת.
הגדרה תרבותית: אדס לא נורמלי ביחס לתרבות שבה הוא חי.
הגדרה דתית: אדס לא נורמלי אינו מקשיב לחוקי הדת. הבנת דיבוק יכולה להיות קשורה
לפתולוגיה, אך על פי הדת הדיבוק יכול להיות נורמטיבי אם תכניו קשוריס בדת.
מודל רפואי: סיבה אורגנית, פיזיולוגית, שגורמות לפגיעה תפקודית כמו בעיה אורגנית במוח, ו/או
בחומריס כימייס שוניס בגוף.
ישנס שלושה זרמים עיקריים:
מודל פסיבודינמי:
מקור הפסיכופתולוגיה, בהתפתחות לא תקינה בשלבים פסיכו- סקסואליים מוקדמים,
שקשוריס לקונפליקטים תוך נפשיים לא פתורים.
₪ קונפליקטים פנימיים בין האיד לאגו ולסופר אגו מפעיליס לחציס על תפקודו של הפרט.
מודל התנהגותי:
התנהגות פתולוגית נלמדת דרך התניות, (צפייה וחיקויים).
ההתנהגות נובעת מקישוריס לא סתגלנייס בין גירוייס שוניס לתגובות והתנהגויות שונות.
מודל הומניסטי:
₪ פגיעה במימוש האמתי של החייס מסיבות שונות (פרנקל)
₪ אי הצלחה במציאת משמעות. תנאיס בסיסים פגומיס שלא מאפשריס להגיע למימוש עצמי.