קורס במשפט חוקתי (תשס"ט) מסלול 1
עבודה מס' 1 – הממשלה – הקמת הממשלה ושינויים בהרכבה נקודות עיקריות לפתרון
1 . כללי (20%) –     א.
המחלוקת על שפיטותם של הסכמים פוליטיים וסמכות בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על הסכם         פוליטי;     ב.
מדיניות הביקורת המרוסנת ביחס להסכמים פוליטיים.
    ג. ניתן לשקול שיקולים פוליטיים בעריכת הסכם קואליציוני ובלבד שאינם פוגעים בערכי היסוד של         השיטה או בחוקי המדינה.
2. ההתחייבות לחוקק חוק (15%) –     א.
התחייבות מקובלת בהסכמים קואליציוניים. מפלגות יכולות וצריכות לשנות חוקים.
    ב.
האיסור על הגבלת שיקול דעת ביחס לעתיד אינו נועד למנוע נטילת התחייבויות, אלא רק נטילת         התחייבויות שיש בהן התנערות גורפת מהחובה להפעיל שיקול דעת.
3. סעיף עוקף בג"ץ (
5 %) –     א. חקיקת חוק עוקף בג"ץ, כשלעצמה, אינה מנוגדת לעקרונות היסוד של השיטה.
    ב. בולנר נמצא פסול בהתחייבות גורפת לחקיקה עוקפת בג"ץ.
    ג. דיון:
המקרה הוא מקרה גבול – מאחר שיש התחייבות גורפת לעקיפת בג"ץ אך זו מתייחסת לעניין        קונקרטי.
4. מינוי יועץ משפטי לממשלה לפי ההסכם (20%) –      א.
האיסור על  כבילת שיקול הדעת הסטטוטורי של הממשלה.
         לעתים, בית המשפט מפרש התחייבות הכובלת את שיקול הדעת באופן "רך" כדי להימנע מן התוצאה           של פסלות ההסכם (ז'רז'בסקי), אך ספק אם ניתן להחיל פרשנות כזו ביחס להתחייבות הברורה           במקרה זה.
     ב. אי-חוקיותם של שיקולים פוליטיים במינוי יועץ משפטי לממשלה (תפקיד שאינו פוליטי כלל, בשונה          מתפקיד של שר בממשלה).
5. פיצוי כספי בהסכם פוליטי (20%) –      פסלות ההתנאה בשל הכנסת אלמנט משחית בהסכם (ז'רז'בסקי).
הרחבה: דיון בסעדים (בונוס) – האם ניתן להפריד בין החלקים הפסולים לחלקים הבלתי-פסולים בהסכם (כלל "העיקרון הכחול").
עבודה מס' 1 – הממשלה מונחת לפנינו עתירה שהגישה "התנועה לאיכות השלטון בישראל" , הנסבה על תוקפו וחוקיותו של הסכם קואליציוני, הנחתם בין המפלגת "גאולה לציון" לסיעת "קזינו לישראל" לקראת הרכבת הממשלה ה-19. העותרת טוענת כי ההסכם הוא פסול, בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור ומצביעה על  ארבעה פגמים שנפלו בהסכם: כבילת שיקול דעת סטטוטורי, פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובמעמד ביהמ"ש בישראל, מתן ערבויות כספיות לקיום הסעיפים בחוזה ושריון תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
השאלות הראשונות שעולות מעתירה זאת הן: האם הסכם פוליטי ובמקרה שלפנינו הסכם קואליציוני הינו שפיט? מה הם הדינים וקני המידה המשפטיים לפיהם ראוי להיבדק ההסכם?הלכות רבות עסקו בשאלת קיום תוקף משפטי להסכם פוליטי, ומידת ההתערבות הראויה של ביהמ"ש בזירה הפוליטית, התשובות לסוגיות אלה הן מעורבות והתפתחו לאיטן בפסיקה. בפס"ד ז'רז'בסקי מסכימים השופטים בהרכבם החזק, כי הסכם פוליטי שפיט הוא , הוויכוח ביניהם סב סביב השאלה מהי מידת ההתערבות הראויה, הצריכה להנחות את ביהמ"ש בעת התערבותו בהסכמיים פוליטיים.
הגישות הבולטות ביותר במידת ההתערבות הן: גישת האקטיביזם השיפוטי, של השופט אהרון ברק (להלן: השופט ברק) , הדוגלת בכך שהסכם פוליטי הינו שפיט וקיימים לו דין ודיין:
הדין הוא המשפט הציבורי…
**ללא מקורות