התנגשות בין שתי המטרות המרכזיות של דיני מכרזים:שוויון הזדמנויות ויעילות כלכלית

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2010
מספר מילים 10535
מספר מקורות 45

תקציר העבודה

משפטים ללא משפטנים התנגשות בין שתי המטרות המרכזיות העומדות ביסוד דיני המכרזים הציבוריים:
שוויון הזדמנויות בהתקשרות עם הרשות, ויעילות כלכלית סמינר בקורס דיני מכרזים (מס' הקורס     99-861-02 )
2 1.11.2010, יד כסלו התשע"א תוכן העניינים
מבוא. 3
רקע. 3
פרק ראשון – שוויון, העדפה ואפליה. 6
שוויון הזדמנויות, אפליה, ואפליה חיובית (העדפה מתקנת) 8
שוויון מהותי מול שוויון פורמלי 9
פרק שני – הגנות קיימות ואפשריות לבחירה והעדפה כלכלית ופסילה של מציעים.. 11
סוגי אפליה מן הדין 11
איסור לרשות להתקשר  עם אדם שעבר עבירה. 11
שמירה על טובת הציבור. 11
מניעת נזיקין (רשלנות) 12
אפליה בשל העדר רישום בפנקס בעלי מקצוע סטטוטורי 13
פסילה בשל אי עמידה בתנאי סף. 14
שימוש באמות מידה לאפליית מציע. 17
משקל הניסיון  כתנאי סף וכחלק מאמות המידה. 19
שקלול אמות המידה. 20 העדפת מציע  על סמך נסיון עימו 20 אפשרויות נוספות להעדפת עיקרון היעילות הכלכלית בהן שיקול הדעת המוגבר הניתן לניצעים עלול להתנגש עם עיקרון שוויון ההזדמנויות. 22
האפשרות למו"מ עם מציעים.. 22
הענקת פטור מחובת מכרז. 22
אישור זכייה של קבלן למרות פגם  מהותי  במכרז. 24
פרק שלישי – סיכום ועמדה אישית.
5 סיכום..
5 סוף דבר – עמדה אישית. 26
ביבליוגרפיה. 29
מבוא
רקע
"דיני המכרזים נבנו במשך השנים על התפיסה שאין לקבל רווחים כספיים קצרי טווח ע"ח הפסדים חברתיים ארוכי טווח, שסופם גם בהפסדים כספיים כבדים". (השופטת דורית בייניש, עע"מ 5949-07 אמישראגז-גז טבעי בע"מ נ' פז-גז בע"מ) המכרז הציבורי הנו המנגנון העיקרי שבאמצעותו מבצעים רשויות המנהל, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים את התקשרויותיהם העסקיות. על רקע זה, אין צורך להכביר במילים בדבר חשיבותו של תחום דיני המכרזים הציבוריים בחיי המשק והכלכלה. מרכזיותו של תחום זה הולכת וגוברת על רקע מגמת ההפרטה המתמשכת ברשות המנהלית, בה מועברים יותר ויותר תפקידים מסורתיים של הרשות המנהלית לידיים פרטיות. הפרטה זו, הנעשית אף היא באמצעות מכרזים, הופכת את דיני המכרזים הציבוריים לגורם הנוטל תפקיד מהותי ומרכזי בעיצוב מבנה המשק הישראלי וכל הנגזר ממנו.
בשנות ה-90 ארעה מהפכה בתחום דיני המכרזים בישראל, כאשר לראשונה הוסדר הנושא בחקיקה מוסדרת, הלא היא חוק חובת המכרזים. מטרות המכרז הציבורי הינן: חיסכון בעלויות ויעילות כלכלית, שוויון (המוסדר בסעיף 2(א) לחוק), משמע, ההזדמנות השווה של כל גוף ואדם לגשת למכרז,  בכפוף לאותם תנאים החלים על מתחרים אחרים, שמירה על טוהר המידות ומניעת שחיתות, משוא פנים ומראית עין שלהם.
הוראות החוק חלות כיום על המדינה, על חברות ממשלתיות, על קופות החולים ועל רשויות וגופים ציבוריים, ממשלתיים ועירוניים נוספים. החוק עוסק בעיקר בעקרונות ובקווים המנחים, כאשר פרטי היישום של אלה מצויים בתקנות אשר הותקנו מכוח החוק בשנת 1993 ובשנים שלאחר מכן. סעיף 2 לחוק קובע את הרעיון המרכזי לפיו לא יתקשרו הגופים האמורים "בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
דגש מיוחד שמים החוק והפסיקה על עדיפותו של עקרון השוויון על פני עקרון היעילות הכלכלית. ניתן ללמוד זאת מקביעת המחוקק בסעיף 2 (א) בחוק חובת המכרזים ומן הפסיקות הרבות כפי שיובאו בהמשך ומן הספרות, כפי שמנסח זאת ש. הרציג: "לעקרון השוויון מעמד בכורה כאשר יש התנגשות עם עקרונות אחרים, עדות לכך היא המשקל שניתן לתכלית זו הן בפסיקות והן בספרות המקצועית: מבין שתי תכליותיו של המכרז, נתון מעמד הבכורה לעיקרון השוויון, הוא התכלית הציבורית של המכרז. הטעם לכך הינו כי השויון הוא העומד בלב המכרז ומבטיח את הגינותה של התחרות". אין ספק כי יישום חוק חובת המכרזים אכן תורם בכל שלושת היעדים שהוזכרו לעיל, דהיינו, בתחום השקיפות וצמצום אפשרויות השחיתות, בתחום שוויון ההזדמנויות וביסוס זכות חופש העיסוק, ובתחום הורדת המחירים של הטובין והשירותים הנרכשים בדרך של מכרז.
עקרון  שוויון ההזדמנויות הינו שנוי במחלוקת באשר למידת הפגיעה המותרת בו, לטובת ערכים אחרים, לרבות ערך היעילות הכלכלית: "על הרשות המינהלית לשאוף לכך שהעסקאות שהיא מבצעת תהינה עסקאות אופטימליות מבחינה כלכלית. משמעות הדבר היא שהרשות המינהלית צריכה לעשות כל שניתן כדי לקבל את מרב התמורה עבור הנכסים והמשאבים שהיא מוכרת, וכן לשאוף לכך שאותם נכסים יוקצו למי שיכול להפיק מהם את מרב התועלת. הרשות המינהלית צריכה לרכוש נכסים ומשאבים במחיר הזול ביותר האפשרי, וממי שבידיו ניצול משאבים אלה הינו הנמוך ביותר. הרשות המינהלית צריכה לשכור שירותים במחיר הזול ביותר האפשרי, וממי שמסוגל לתת שירות זה ביעילות הרבה ביותר. בדרך כלל, מטרות אלה תחיינה בהרמוניה זו עם זו, ולא תהיה סתירה בין מיקסום הרווח המידי מהעסקה לבין מיקסום התועלת הכללית ממנה. אולם, במקרה של התנגשות על הרשות המינהלית להעדיף, לדעתי, את המטרה השנייה". לכאורה תיתכן התנגשות בין דרישות השוויון לבין חובת היעילות, אולם יישום העקרון של שוויון מהותי (כפי שיובהר בהמשך) עשוי לצמצם משמעותית את הניגוד ביניהן מתוך כך שהשוויון המהותי מאפשר התייחסות שונה  להצעות שונות זו מזו והעדפה של ההצעה הטובה יותר מבחינה כלכלית. כלומר, אנו מבחינים בפגיעה מוצדקת בשוויון הפורמלי במספר מקרים: כאשר החוק קובע או מאפשר העדפה, וכאשר ניתוח הסוגיה מראה שהשוויון הפורמלי  אינו תואם את השוויון המהותי. אולם, למרות האמור לעיל, עקרון היעילות הכלכלית עומד לעיתים בסתירה למטרות המכרז האחרות, ולעיתים פוגע בהן. חלק מהפגיעה בעיקרון השוויון מתבצע, לדוגמא, באמצעות תנאי סף, תנאים שללא קיומם לא יוכל המציע לגשת למכרז מלכתחילה. ראינו מקרים רבים בהם אי קיום תנאי סף פוסל מציע מלגשת או לזכות במכרז, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי פגם בערבות הבנקאית הכרוכה בהצעה שכזו.
ב-15 השנים האחרונות חל שינוי דרמטי נוסף בתחום המכרזים, והוא העברה הדרגתית של הסמכות לדון בענייני המכרזים מהערכאה העליונה – בג"צ, לערכאות אחרות. תחילת התהליך בהעברה יזומה של בג"צ באמצעות החלטותיו ותקדימיו לבתי המשפט הרגילים (מחוזי ואף שלום), וסיומו בחקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. כיום, הרוב המכריע של המחלוקות בנושא מכרזים נדון בפני שופטים אשר הוסמכו לכך והמכהנים בבתי משפט מנהליים המצויים במסגרת בתי המשפט המחוזיים. ועדיין, עניינים בעלי חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדים, יכולים, בתנאים מסוימים להיות מובאים להכרעת בג"צ.
תופעת ריבוי הפניות לערכאות החלה כבר בתקופה בה כל הדיונים בנושא המכרזים נערכו בפני שופטי בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ, ואולם היא קיבלה תאוצה נוספת עם העברת הסמכות בנושא לבתי משפט אחרים.
קיימת ביקורת רבה משני כיוונים: מצד עורכי המכרזים בשל המעורבות המשפטית הרחבה ומצד הציבור  בשל אי האמון כלפי עורכי המכרזים, ראו: ב. מדינה בביקורת על ספרו של ע.דקל.
דיני המכרזים מבוססים כאמור על הצורך בשמירת האינטרס הציבורי של שוויון וטוהר המידות, תוך הגנת האינטרס העסקי של  הניצע (הרשות).
משמעות האינטרס העיסקי היא יעילות כלכלית של העיסקה, בדרך כלל המטרה היא לבצע עיסקה שהתוצר שלה הוא באיכות הגבוהה ובעלות המזערית.
אמנם יכולים להיות שיקולים כלכליים של טווח קצר וטווח ארוך שלעיתים יש ניגוד ביניהם, שכן יתכנו מקרים בהם מתברר כי המוצר היותר יקר  הינו כלכלי יותר לאורך השנים, דהיינו, עלות התחזוקה והתפעול של המוצר היקר במשך השנים הינה נמוכה יותר כך שבטווח הארוך כדאיותו גוברת וכן אורך חיי המוצר היקר עשויים להיות ארוכים יותר, דבר המשפיע אף הוא על חישובי הכלכליות. אולם לצורך הדיון נניח כי השיקולים הנ"ל טבועים כבר במסמכי המכרז, וכן נתעלם משיקולים פוליטיים של מקבלי ההחלטות בדבר תוכן המכרז שלעיתים רואים בפניהם אך ורק את הטווח הקצר הן מטעמים תקציביים והן מסיבות של יחסי ציבור.
שיקולים כלכליים נוספים העומדים לזכות שוויון ההזדמנויות הם הרחבת מעגל המציעים, הן בטווח הקצר והן בארוך, וכן גיוונו של מעגל זה. הרחבת מעגלי המועסקים והמציעים הפוטנציאלים מאפשרת תחרות גבוהה יותר, ומעודדת יצירתיות, הגיוון המתאפשר בזכות העמידה על עקרון שוויון ההזדמנויות יוצר ביזור ומקטין בכך הזדמנויות לשחיתות, שהמאבק בה נמצא אף הוא בין מטרות המכרזים ושעלותה הכלכלית למשק כבדה. כמו כן, במישור הציבורי יכולה הטמעת עיקרון שוויון ההזדמנויות להעמיק את אמון הציבור בהתנהלות המנהל הציבורי בכלל ובשיטת המכרזים בפרט.
בעבודה זו נבדוק מקרים  בהם  מתנגשות  שתי מטרות עיקריות של דיני המכרזים: שוויון ההזדמנויות והיעילות כלכלית.