הולדה בעוולה , חיים בעוולה, רשלנות רפואית
עבודה סמינריונית

מוגשת ע"י אאאאא בבבבבבב ת.ז. 1111111
לפרופסור פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ
יוני 2026

תוכן העניינים

מבוא 3
דיני הנזיקין ועבירת הרשלנות 4
רשלנות רפואית 7
הולדה בעוולה 11
חובת הזהירות: יחסי רופא – מטופל(ת) בבדיקות היריון וייעוץ גנטי 11
הפרת החובה: סטייה מרמת הזהירות הסבירה (אי-ביצוע בדיקות, פענוח שגוי, אי-מתן מידע מלא) 14
התפתחות במשפט הישראלי 15
הלכת זייצוב ע"א 518/82 (1986): ההכרה ההיסטורית בעילת "חיים בעוולה" – האם חיים עם מום עדיפים על אי-קיום? 17
הולדה בעוולה לעומת חיים בעוולה: פסק הדין בעניין ליאור המר ע"א 1326/07 (2012) 20
משפט משווה: אוסטרליה: Cattanach v Melchior (2003) 21
דיון 24
סיכום, מסקנות ודעה אישית 25
ביבליוגרפיה 26

מבוא

הולדה בעוולה (Wrongful Birth) היא דוקטרינה משפטית מרכזית בדיני הנזיקין המודרניים, העוסקת בתביעות של הורים נגד אנשי צוות רפואי בגין רשלנות שהובילה ללידתו של ילד לא מתוכנן או בעל מוגבלות. העילה מבוססת על הפגיעה באוטונומיה של ההורים ובזכותם לתכנון משפחתי; הטענה המרכזית היא כי אילו קיבלו ההורים את המידע הרפואי המדויק בזמן, בין אם מדובר באבחון מומים במהלך ההיריון ובין אם בהצלחת הליך של עיקור או מניעה, הם היו בוחרים שלא להביא את הילד לעולם. בעוד שמערכות משפט רבות בעולם המערבי מכירות עקרונית בצורך לפצות הורים על הנטל הכלכלי והנפשי הכרוך ברשלנות כזו, קיימת מחלוקת עמוקה בין מדינות שונות לגבי היקף הפיצוי וגבולותיו. מדינות מסוימות התמודדו עם השאלה הרגישה האם ניתן לתבוע פיצויים גם על עלויות גידולו של ילד בריא לחלוטין שנולד עקב כשל באמצעי מניעה, בעוד שאחרות הגבילו את העילה מטעמים של מדיניות ציבורית רק למקרים שבהם נולד ילד בעל מוגבלויות קשות הזקוק לטיפול רפואי מיוחד לאורך חייו.
עבודה זאת עוסקת בנושא הולדה בעוולה, מהותה כעבירת רשלנות ושינויים בעניין זה בדין הישראלי.