עבודה זו כאמור עוסקת בדימוי נשים וגברים בפרסומות למוצרי יוקרה בעיתונות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2010
מספר מילים 13088
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא -.3
פרק 1: משמעות הפרסומות
1 .1.   הפרסומת -.5
1 .2.  הפרסומת כטקסט כלכלי, תרבותי וחברתי -.5
1 .3.
 הפרסומות והסטריאוטיפים בפרסומות –.7
פרק 2. מגדר ופרסומת: סטריאוטיפים מיניים בפרסומת המופיעה בעיתונות.
2 .1. כללי .10
2 .2. דימויי נשים בפרסומת -.10
2 .3. דימויי גברים בפרסומת -16
2 .3.1.
הגבר הקלאסי -…16
2 .3.2.
הגבר החדש- הניומניסטי -…18
פרק 3. שיטה
3 .1. שאלת המחקר ..20
3 .2. שיטת המחקר …20
3 .3. שדה המחקר -21
3 .4. אוכלוסיית המחקר –.21
3 .5. השערות המחקר 21
3 .6.
קטגוריות –21
פרק 4. ממצאים
4 .1. תיאור הפרסומות –…22
4 .2. ניתוח הממצאים
5
4 .3.
דיון …33
סיכום -38
בביבליוגרפיה –39
נספחים ..41
עבודה זו תעסוק בדימוי שני המינים וסטריאוטיפים מיניים כפי שהם משתקפים בפרסומות למוצרי יוקרה בעיתונות.
הפרסומת מהווה חלק נכבד מעולם התוכן של אמצעי התקשורת, אשר ממלאים מספר פונקציות ובכלל זה אישור נורמות חברתיות והענקת לגיטימציה לסטאטוס זה או אחר. השפעתה הכלכלית והחברתית של הפרסומת מעניקה לה מימד מרכזי בעולם התקשורת. עולם התקשורת בנוי על סמך אירועים קיימים והתייחסויות הנאמנות למציאות, בכך מהווה הפרסומת מראה חברתית המשקפת את מצב האנשים ואת יחסם לחברה. במציאות זו משולבים סטריאוטיפים אשר גם באים ליידי ביטוי בפרסומת. בנוסף לכך טורחים המפרסמים לעיתים להוסיף לאותה מציאות נופח של הילה וזוהר במטרה ליצור הזדהות של הקונה עם אותם המצבים המוצגים בפרסומת ביתר קלות (גופמן, 1976).
       המחקר בתחום התקשורת והצגת המינים אינו חדש. כבר בתחילת שנות ה-70 החלו תנועות פמיניסטיות ליזום ולפרסם מחקרים שחשפו סטריאוטיפים שמרניים של תפקידי המינים בתוכני תקשורת שונים. הממצאים העקביים על הבדלי מגדר בוטים ונוקשים בתוכני תקשורת מגוונים עוררו ביקורת קשה על חלקה של התקשורת בשימור ובקיבוע של קיפוח נשים בחברה המודרנית. לתקשורת יוחסו ממדים שונים של קיפוח נשים: התעלמות מהקול הנשי, חיזוק ההגמוניה הגברית, וקיבוע סטריאוטיפים מגדריים, קיבוע מעמדן של נשים כשולי, טיפוח תפיסות של תפקידי מין ושותפות באפליית נשים (וימן, 2000). באותה עת הצליחו תנועות וארגונים של מיעוטים שונים להביא לשינוי בתוכני התקשורת ולהנהיג רפורמות מתקנות בשיעור הייצוג שלהם בתקשורת ובדרך הצגתם בתקשורת.
         שלושה תחומי מחקר קושרים מגדר ותקשורת זה לזו: ניתוח תכנים תקשורתיים מבחינת הבדלי מגדר וסקסיזם, הבדלים בין נשים לגברים בצריכת תקשורת ובפענוח מסריה, ובדיקת הבדלים מגדריים ממסדיים בתהליך ההפקה והייצור של התקשורת. הממצאים הראו כי נשים משמשות בפרסומות בעיקר כאובייקט מיני, מוצגות יותר כחלקי גוף ולא כישות שלמה, ונמצאות בעמדות נחותות לעומת הגברים בפרסומות.
למיש (1997) בדקה את החדירה לאלמנטים פורנוגראפיים ואלימות מינית כלפי נשים לפרסומות ישראליות ומצאה מוטיבים מדאיגים השאולים מן הפורנוגרפיה. שכיחים בהם היו המוטיבים של פרגמנטציה של הגוף הנשי (הצגת חלקי גוף מנותקים), כבילה (הצגת נשים כבולות או קשורות), מגע כפוי, אלימות סימבולית ואלימות פוטנציאלית.