תורת המיקום ציון 92 – שיעור יחידה 5
– יחידה 5 – מדיניות ממשלתית בשיקולי בחירות מיקום עד עתה מסגרת הדיון היתה כלכלת שוק. גם ביחידה השלישית התערבות הממשל היתה במטרה לתקן את כשלון השוק בשל נוכחות השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים.
ביחידה זו נדון במדיניות ממשלתית שמטרתה – השפעה על שיקולי בחירת המיקום של חברות עיסקיות/ מלכ"רים. וזאת, באמצעים שונים.
נכון שאחת המטרות החשובות של תכנון ערים (באמצעות מעורבות בנושא הקצאת קרקע לשימושים שונים) היא – למנוע השפעות חיצוניות שליליות או למזער אותן. בנוסף, התכנון מנסה למצות את ההשפעות החיצוניות החיוביות. אולם ביחידה זו נדון בהתערבות ממשלתית מסוג אחר – התמריצים.
המטרות של מדיניות זו הן ראשית – ליצור מקומות עבודה חדשים (להתגבר על אבטלה, להביא לעליה ברמת השכר, לשדרג מקומות עבודה) ושנית – התקדמות טכנולוגית ולימוד שיטות ייצור חדשות.
מטרות אלו מצדיקות לדעת הממשלה, הוצאה תקציבית שנועדה להשפיע על בחירת המקום שנעשית ע"י החברות. לישראל, בשל מצבה המיוחד, יש שיקולים נוספים, מדיניים ובטחוניים, אשר גורמים לה לדאוג לפיזור האוכלוסיה באזורים השונים. הממשלה מעורבת יותר במדיניות של פיזור אוכלוסיה ומיקום של מפעלים. עיריות שונות מנסות להשפיע אבל בדר"כ אין להן אמצעים רבים. הממשלה יכולה להשתמש בתמריצים כספיים (מסים ושרותים) כדי להשפיע על שיקולי המיקום של החברות, המלכ"רים ואף על התושבים. היא יכולה להשתמש באמצעי חקיקה ותקינה שעשויים להחליף/ להשלים את מערכת המסים והתמריצים. ההשפעה הכלכלית של מדיניות הממשלה מתבטאת בתקציב הממשלתי ולכן נבדוק את השפעות מדיניות פזור האוכלוסיה ומדיניות אזורי פתוח על תקציב הממשלה (כולל תקציבי עיריות המשתתפות/ מושפעות ממדיניות הממשלה).
בספרות קיים ויכוח לגבי שני אספקטים של מדיניות תמריצים:
האם מדיניות התמריצים משיגה את מטרתה?
ישנה טענה לפיה חברות בוחרות את המיקום העדיף להן ללא קשר למענקים המוצעים להן ע"י הממשלות השונות ואז המענקים מהווים בזבוז מיותר. טענה זו מתבססת על ההנחה שסכום המענק מהווה חלק קטן מהיקף הפעילות הכלכלית של החברה ולכן השפעתו קטנה ביותר ולעיתים נדירות בכלל לא קיימת. לדעתם, גורמים כמו מחירי גורמי יצור (קרקע, עבודה) והמצאות שרותים ואמצעי תחבורה הם שישפיעו על בחירת המיקום של החברה.
בהנחה שמדיניות התמריצים כן משפיעה על בחירת המיקום של חברות, מתעוררת שאלה נוספת:
האם מדיניות התמריצים מביאה את הכלכלה לתפקד בצורה יעילה יותר או שהיא גורמת לבזבוז מקורות של המשק?
הקיצוניים טוענים כי מכיון שמדיניות התמריצים הפכה לפופולרית וכמעט כולם משתמשים בה, היא איבדה את יכולתה להשפיע על בחירת המיקום והיא אף גורמת להעברת מקורות (תקציב ממשלתי) ממוצרים ציבוריים (חינוך, תרבות) לטובת מוצרים פרטיים ובכך גם גורמת לעיוות בהקצאת המקורות. אולם, הבעיה היא האם ממשלה בודדת יכולה להרשות לעצמה להפסיק להציע תכניות של תמריצים? – אם היא תפסיק ושאר הממשלות ימשיכו, הרי שזה יעמיד אותה במצב נחות מול הממשלות האחרות.
חסידי כללכת השוק החופשי מתנגדים להתערבות ממשלות בנימוק שהתערבות כזו לא משפיעה וגורמת לבזבוז כספים ציבוריים. במידה שההתערבות כן משפיעה, הרי שזה גורם לעיוות בהקצאת המקורות של המשק. לפיכך, הם מאמינים כי פיזור האוכלוסיה ובחירת המיקום של החברות צריכים להקבע ע"י פעולת השוק החופשי.