ביטחון סוציאלי הפרדוקס וההגדרה פרק 1
ביטחון סוציאלי בשחרה של המאה ה – 21
שפינוזה – המדינה תתקיים כל עוד האזרחים יזדקקו לה ויהיו מרוצים ממנה, זכויות פוליטיות – לבחור ולהיבחר. זכויות חברתיות – זכות לקיום מינמלי.
ביסמרק – תוכניות ביטוח סוציאלי מהמאה ה-19.
אמצע המאה ה-20 – דוח דברידג' – ניסח את הרעיון של ביטחון סוציאלי.
הפרדוקס ושברו (עמוד 30)
1 .      אין הגדרה מקובלת אוניברסאלית.
2.      במרבית העולם המערבי מופעל שיטה של ביטחון סוציאלי, שיטה זו משקפת מבחינת היקפה ומהותה, את המדיניות  החברתית שאומצה בהקשר זה במישור הפוליטי באותה מדינה.
3.      מוכר כזכות אדם וכזכות חוקתית המכנה המשותף (עמ 32) שני יסודות: א. תכלית ב. אמצעים א.         יסוד התכלית – תכליתו של הביטחון הסוציאלי. (מה המדינה רוצה להשיג, מה היא שואפת לראות, מה האחריות) יעודית – תוכנית שיש לה יעד או מטרה ספציפית.
סיבתית – תוצרי לוואי שהמדינה מקבלת על עצמה תוך כדי… כמו תוכנית לימודים. ב.         יסוד האמצעים – קובע את טיבם של האמצעים המשמשים ליישום תכליתו של הביטחון הסוציאלי. עוסק באמצעים שיש להפעיל כדי לממש את תכלית הביטחון הסוציאלי. מדינת רווחה – דרך שבה המדינה תיטול על עצמה לתת ריצפה, נועדה לתקן את כלכת השוק הבלתי מרוסן.
יסוד התכלית פרק 2
תוכנית בוורידג' (עמוד 38) התוכנית פורסמה לראשונה באנגליה בנובמבר 1942, בעיצומה של מחלמת העולם השנייה. היעד המרכזי של הביטחון הסוציאלי לפי תוכניתו של לורד בוורידג' הוא להביא לידי חיסול המחסור. ליעד זה מוסיף לורד בוורידג' את ה"ענקים": חולי, הערות, עוני ואבטלה.
תכלית לפי בוורידג': תכלית יעודית – מלחמה במחסור במצב של צורך. תכלית סיבתית – חולי, בערות, עוני, אבטלה.
ב 1945 החליטה ממשלת אנגליה להגשים הלכה למעשה את עיקרי תוכנית בוורידג' ותוך 5 שנים התקבלו חוקי הביטוח הלאומי העיקריים, חוק שירות הבריאות הלאומי, חוק קצבאות הילדים וחוק הסעד הלאומי, מה שהביא באופן פורמלי לקצו את עידן חוקי העניים בבריטניה. עיקרי תוכנית בוורידג' – המטרה האסטרטגית הכללית הייתה ליצור מערכת מקיפה של ביטחון סוציאלי שתבטיח לכל אדם רמת מינימום של הכנסה. שתספיק לקיום. הבטחת רצפה של מינימום לקיום הייתה למעשה התמצית של התוכנית, והכוונה הייתה להוביל באמצעותה לחופש ממחסור. תוכניות הביטוח הסוציאלי של התוכנית נועדו להיות בה חוד החנית למלחמה במחסור. אולם המחסור הוא רק אחד מה"ענקים" (כפי שקרא להם בוורידג') שהם: חולי, בערות, עוני ואבטלה. הנחות הלוואי של התוכנית היו, ש"הענקים" יטופלו בדרך של תעסוקה מלאה ומניעת אבטלה, הקמת שירות בריאות לאומי שיספק שירותי רפואה מונעת וקורטיבית ושירותי שיקום, שיהיו פתוחים וחופשיים לכל ותוכנית של קצבאות ילדים.
הגשמת תוכנית הביטחון הסוציאלי של בוורידג' נועדה להתבצע באמצעות ביטוח, כלומר תוכניות ביטוח סוציאלי גבייתיות שימומנו בחלקן הגדול באמצעות תשלום דמי ביטוח.
הרעיון החדשי שהועלה בתוכנית – היה רעיון האוניברסאליות. והיא התבטאה בשני מישורים:
1 .      הכללת כל האוכלוסייה בתוכנית הביטוח הסוציאלי ללא הבדל של מעמד או הכנסה. כלומר כל האוכלוסייה תישא בעול מימון התוכנית וכולם יזכו גם לקבל ממנה גמלאות.
2.      הספקת הגמלאות לכל, ללא קשר עם המשאבים המצויים בידי האדם וללא מבחני אמצעים או הכנסות.
החידוש הרדיקלי של התוכנית היה בשימת הדגש העיקרי על חיסול העוני באמצעות המכשיר האוניברסאלי של ביטוח סוציאלי ושל שלילה מוחלטת של כל צורה של הבטחת הכנסה הבנויה על מבחני אמצעים המביאה להדבקת תווית שלילית על אוכלוסיית מקבלי הגמלאות והיוצרות תמריצים שליליים לחיסכון אישי ולעבודה.
פרסום התוכנית וקבלתה – העיתונות הבריטית קיבלה בהתלהבות את הדוח. אולם חברות הביטוח המסחריות והאגודות לביטוח הדדי, שחששו –