ממן 14 בקורס מבוא לתקשורת המונים בישראל. שאלה 1:
א.ישנן 3 מסורות שמתמקדות בחקר הקהל.
לכל מסורת יש: מטרות מוגדרות משלה, שדה מחקר משלה, שיטות מחקר ונתונים משלה. כל מסורת בודקת היבט אחר של קהל התקשורת. להלן 3 מסורות:
1.
המסורת המבנית של מדידת הקהל- כאן מדובר על מחקרים שנועדו לשרת את צרכיהם של תעשיית התקשורת.  רוב המחקרים בתחום זה הם מחקרים כמותיים, כלומר כאלה שמבקשים לחשוף את כמות/היקף הקהל שנחשף לתוכן מסויים, את זמני החשיפה וגם את ההרכב הדמוגרפי שלו. בסוף התהליך האומדן נמסר למוענים. המחקרים הללו רלוונטים במיוחד לעולם הפרסום ולמחקרי שוק. המטרה– לבדוק את גודל והרכב הקהל. הנתונים (שדה המחקר)– כמותיים, חברתיים ודמוגרפיים, אמצעי התקשורת עצמן וזמני החשיפה. שיטות מחקר– כלים סטטיסטיים.
2 .
המסורת ההתנהגותית- כאן מדובר על מחקרים שבודקים את התנהגות הקהל. כלומר, כיצד הקהל מתנהג בהשראת התקשורת. מסורת זו כוללת בתוכה שתי תפיסות של קהל:
–  מחקרי השפעות:
מחקרים אלה מדברים במונחים של גירוי ותגובה וכמו כן, בודקים עד כמה ניתן לשכנע את הקהל. מחקרים אלה תופסים את הקהל כפאסיבי וככזה שמגיב לגירוי שהתקשורת מעבירה אליו דרך שינוי של למידה, שכנוע ואימוץ התנהגות חדש, כאשר תהליך התקשורת/ההשפעה נחשב כתהליך חד סיטרי, לינארי. לפיכך, הגישה הזו מניחה שהקהל נוח להשפעה מכיוון שהוא לא מודע לכך שמשכנעים אותו ובכך מכוונים אותו לבצע פעולה מסוימת. כתוצאה מכך, נוצרת סוג של תלות בין הקהל לתקשורת. (ניתן לציין שגישה זו מתקשרת לגישת המרקסיזם ולגישת פרנקפורט וגם למודל הליניארי).
– מחקרי שימושים וסיפוקים: מחקרים אלה בודקים את השימושים שהקהל עושה בתקשורת. מחקרים אלה תופסים את הקהל כפעיל ובררן, כך שההתמקדות היא בעצם בניסיון לגלות מהם המניעים של הקהל כאשר הוא נחשף לתקשורת, וכמו כן לגלות מהם המקורות למניעים האלה. בנוסף, ניתן לציין שמדובר בתפיסה שמנוגדת לתפיסה של מחקרי ההשפעות, שעל פיה, ראינו שהקהל חסר משמעות והמוען מחליט בשבילו. פה אנו רואים כיצד הקהל שמודע לצרכיו משתמש בתקשורת כארגז כלים למילוי צרכים אלו. במילים אחרות, הקהל הוא זה שמגדיר עבורו את כמה ואת מה לצרוך. (ניתן לציין שגישה זו מתקשרת לגישה הסימיוטית ולגישה של ברמינגהם). המטרה של המסורת ההתנהגותית- היא לזהות התנהגויות של קהל. המושא המשני זה בררנות ומניעים (כלומר מה מניע את הקהל להעדיף דברים מסוימים). הנתונים– הכרת מאפייני החברה, השיקולים שמניעים מוענים והכרת צרכי הקהל. שיטות המחקר– סקרים שבודקים למשל, אילו צרכים יש לקהל כשהם צופים בטלוויזיה או למה הם צופים, או על ידי ניסוי מעבדה (כלומר, מכניסים קבוצת אנשים למסגרת שונה מחיי היום יום ומבודדים אותם מהסביבה הטבעית שלהם, ובך מנסים להפעיל מניפולציות ולהוכיח האם התקשורת באמת משפיעה עליהם. דרך נוספת היא מדידה של תפקודי המוח כמו לחץ דם ואישונים מורחבים.
3. המסורת החברתית תרבותית