סמינריון בנושא יהלומי הדמים שאלת המחקר :
מהן החלופות במקרה של מיגור תופעת יהלומי הדמים והאם הן אפשריות ?
שם הקורס :
מוסר ועסקים שם המדריכה : שם המגיש :
ת.ז : טלפון : תאריך הגשה : תוכן עניינים

1 . מבוא ..
3
2 . הכורים
5
3 .
מעסיקיהם של הכורים -..
7
4 . ממשלות –.
10 5 . סוחרים –..
מנהל עסקים
6 . צרכנים –…
17
7 . מה עושה העולם
19
8 . סיכום
24
9 . מקורות ביבליוגרפים -…
26
מבוא :
היהלומים אמורים להיות סמל של אהבה, מחוייבות והתחלות חדשות אך עבור אנשים רבים במדינות העשירות במשאב זה האבנים הללו הן לעיתים קרובות יותר קללה מאשר ברכה. מכרות היהלומים בעולם מייצרים לא רק יהלומים אלא גם אלימות, הפרות של זכויות אדם וניצול עובדים, מלחמות אזרחים וסבל אנושי הקשה לתיאור. תמונות טבח של אלפי אזרחים חסרי אונים או ניצול של אזרחים אפריקאים במכרות הם רק חלק מהדברים שתעשיית היהלומים הייתה רוצה להעלים מעל דפי ההיסטוריה.
המונחים "יהלומי הדמים", "יהלומי מריבה" ו"יהלומי מלחמה" החלו להופיע באמצע שנת 2000 ומתארים תופעה של יהלומים המצויים במכרות באפריקה ואשר נכרים בידי אזרחים שזכויותיהם מופרות בידי ארגוני גרילה המשתמשים בהם למימון מלחמות אזרחים ומעשי טרור במדינות השונות באפריקה.
קיים פער גדול מאוד בין המצב כפי שהוא מוצג לבין מה שמתרחש מאחורי הקלעים. דרום אפריקה אומנם מבורכת בפוטנציאל עצום של משאבים טבעיים, אך יחד עם זאת, התרומה של משאבי הטבע לא הביאה בהכרח לצמיחה כלכלית וחברתית אלא לסבל ומאבקים חברתיים. הצירוף "מוסר ועסקים" מעורר אצל רבים תגובה אוטומטית לכך שזה לא קיים. המוסר, שהינו אוסף של כללי התנהגות המקובלים בחברה, מתנגש לעיתים קרובות עם החלטות המתקבלות בניהול פעילויות עסקיות של חברות. המוסר דורש ריסון עצמי והתחשבות באחרים ואילו העסקים מעוניינים לרוב במיקסום תשואה על השקעתם ומיקסום רווחיהם.
בעבודה זו אבחן מהן החלופות במקרה של מיגור תופעת יהלומי הדמים והאם הן אפשריות? על מנת לענות על השאלה הזו, אזהה ואבחן את כל בעלי העניין הנוגעים בדבר ואבדוק האם בעלי העניין מתייחסים למוסר כאל מניע או נוהגים רק על פי מה שחוק מאלץ אותם.
כל אחד מבעלי העניין מעוניין למקסם את תועלתו. הבעייה נוצרת כאשר בחברה אחת מורכבת קיימים אינטרסים שונים ולכן אין מנוס מהתנגשות בין האינטרסים הללו .