David   or   Goliath  ?:
סיקור הסכסוך הישראלי – פלסטיני בתקשורת הזרה  * עבודת סמינר במסגרת הקורס:
תקשורת ופוליטיקה * מגיש:
נובמבר,
2 011
סמסטר ב', תשע"א תוכן העניינים
מבוא עמ'
3 -4
פרק 1: דיון תיאורטי -…עמ' 5-9
פרק 2: הסכסוך- מאז ועד היום -.עמ' 9-11
פרק 3:
מתודולוגיה -.עמ'
1 1-מנהל עסקים פרק 4:
ממצאים –עמ' מנהל עסקים-17
פרק 5: ניתוח ממצאים .עמ'
1 8-27
סעיף 5.1 ניתוח הצד הפלסטיני -עמ'
1 8-22
סעיף 5.2 ניתוח הצד הישראלי -.עמ'
2 2-27
פרק 6: ניתוח מקרה בוחן הסימולציה –עמ'
2 8-30 פרק 7: מסקנות –.עמ'
3 0-31
פרק 8: סיכום עמ'
3 2-33
ביבליוגרפיה .עמ'
3 4-38
נספחים -…עמ'
3 9-59
מבוא: "אילו בדומה לשבועת הרופא היתה מתקיימת גם שבועת העיתונאי, היו לא מעט מהעיתונאים עומדים למשפט על גרימת מוות".  גאולה כהן אומות המצויות בסכסוך נוטות לאמץ נרטיבים המחזקים את צדקת מאבקן ומעצימים את תכונותיו השליליות של הצד השני ואחריותו להעדר פתרון. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מסופר על ידי כלי-התקשורת בצורה של  תמונת ראי, בה כל צד מציג סיפור מקרה הפוך. מצד אחד, הסיפור התקשורתי הפלסטיני מציג את מציאות הכיבוש, שבגינה הפלסטינים מוצגים כקורבנות ואת ממשלת ישראל ככוחנית, סרבנית שלום ואחראית לאירועים האלימים באזור. מצד שני, כלי התקשורת הישראליים מבליטים את האלימות והטרור שבהתנהלותם של הפלסטינים ואת אי-רצונם להגיע להסדר, כמו גם את היות הישראלי קורבן של סכסוך שלא הוא אשם בו. בעיקרו של דבר, מתגלים בשני הצדדים דפוסי סיקור דומים, היוצרים דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של הצד השני.
דפוסי הסיקור הללו מגבירים את החשדנות ההדדית בשני העמים, מעצימים את גובה הלהבות ומקשים על מציאת פתרון (אירם, לודבסקי ונימרי, 2009). בניגוד אל אמצעי תקשורת אלו, המעורבים ישירות בסכסוך, התקשורת הזרה חפה, לכאורה, מאינטרסים אישיים בסיקורה את החדשות וככזו כוחה רב. העיתונאים הזרים המסקרים את חדשות החוץ במדינות השונות אינם בעלי עניין בסוגיות חדשות הפנים של המדינה המסוקרת ולכן יכולתם לדווח ולסקר אירועים חדשותיים בצורה מהימנה- דהיינו, מדוייקת והוגנת, הינה גבוהה יותר. התקשורת הזרה עומדת, חדשות לבקרים, בקיתונות של ביקורת על אופן סיקורה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא פעם נשמעת ביקורת על העדפת צד אחד על פני השני, בדרך-כלל הפלסטיני, ובהתאם לכך סיקור חיובי ואוהד של צד זה. כאזרח השומע את הטענות והביקורות מכל צידי המתרס, וככזה המעורה בענייני האקטואליה הן הארצית והן הזרה, עניין אותי לבדוק בצורה עצמאית את הטענות. לפני שהתחלתי את המחקר ובהסתמך על ידע כללי וניסיון אישי עמדו בפני מספר הנחות בסיס: הפלסטינים נתפסים כצד החלש בסכסוך, לישראל בעיית הסברה רבת שנים והעיתונות העולמית אוהדת יותר את הצד הפלסטיני מעצם היותו הצד ה"חלש". הנחות אלה הובילו אותי לשאלת המחקר שלי – כיצד מסקרת התקשורת הזרה את הסכסוך, בדגש על העיתון "ניו-יורק טיימס".
בנוסף, במהלך הלימודים ערכנו סימולציה אשר, בין השאר, סוקרה (במשחק) על ידי "הניו-יורק טיימס", ולכן ארצה לבדוק את המתאם בין סיקור העיתון האמיתי אל מול סיקור עיתון הסימולציה.  אם כן, ההשערה שהובילה אותי בעת עריכת המחקר הייתה כי אכן אגלה ש ה"ניו יורק טיימס" מסקר בכפפות של משי את הצד הפלשתיני בעוד הצד הישראלי זוכה לקיתונות של ביקורת, דבר שבחלקו הופרך לחלוטין. השערתי נבעה מהסיבה שבגינה בחרתי את נושא המחקר והוא שיחות עם אמריקאים על המצב הפוליטי-מדיני בישראל. משיחותי הסתבר לי כי ישראל נתפסת על-ידם כמדינה גדולה וחזקה אשר רודה באוכלוסיה שבשליטתה. וכן, הסתבר לי שהאמריקאים מקבילים את המצב הנוכחי לזה שהיה בשנות הארבעים לפני הקמת המדינה- כלומר, את הלגיטימיות שארה"ב העניקה לישראל בעבר הם נותנים כעת לפלסטינים. בנוסף, ציפיתי לגלות חוסר התאמה בין עיתון הסימולציה לעיתון האמיתי, מהסיבה שסטודנטים ישראלים (בין השאר, אני) כתבו אותו ולכן תהיה להם נטיית-לב טבעית לזכותה של ישראל. מבחינה מתודולוגית מחקרי מתבסס על סקירת ספרות רחבה וניתוח תוכן מאתר האינטרנט ומהמהדורה המודפסת של עיתון "ניו יורק טיימס". בנוסף, בכדי לבדוק את המתאם בין הסימולציה למציאות ערכתי ניתוח תוכן של הכתבות מעיתון הסימולציה – את ניתוחי התוכן ביצעתי באמצעות כרטיסי ניתוח. במהלך איסוף החומרים וניתוחם, עברתי תהליך מורכב אשר הביא אותי למספר מסקנות עיקריות.
המסקנה הראשונה היא כי עיתונות ככל עסק הינה בעלת אינטרסים ואג'נדה ולכן, במידה כזו או אחרת, מציגה זווית ראיה סובייקטיבית. שנית, העיתונות הזרה, למרות הקושי הישראלי להודות בכך, לא תמיד אוהדת את הצד הפלסטיני – דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בעיתון "הניו יורק טיימס". וכן, בסיקור סכסוך קשה עד בלתי אפשרי להימנע מקטלוג הצדדים כ"טובים" ו"רעים" ובהתאם לכך לדווח לפי מסגור שיתמוך בנרטיב. מסקנות אלה יוצגו באופן תיאורטי וכללי בפרק הבא, ואדון בהם בהרחבה בגוף העבודה.