בעבודה זו אנו מתבקשים לבחון את סוגית השימוש במידע פנים, ולקבוע האם האנשים המעורבים פעלו במסגרת החוק או שמא עלינו להאשימם בשימוש אסור במידע פנים. לצורך כך, עלינו לבחון ראשית- האם האנשים הללו מהווים מידע פנים? עלינו ראשית לבחון את האמור בפרק ח1 לחוק לניירות ערך (להלן:
"החוק")- פרק המגדיר הגבלות על השימוש במידע הפנים. אחד הרציונאלים העיקריים לאיסור בשימוש במידע פנים מבוסס על השאיפה ליצור שוק הון בו מתקיימת תחרות הוגנת ושוויונית ובו אין צד אחד נהנה מיתרון או מעדיפות על פני משנהו. ניתן להבחין בשני זרמים עיקריים בנושא זה: זרם אחד הטוען כי כל אחד שיכול להיות לו מידע "פנים", אסור שישתמש בו. לעומתו, הגישה המרוככת יותר טוענת כי ההגבלה המוטלת על שימוש במידע שאינו ידוע לציבור חלה רק על מי שנמצא בעמדה עדיפה משל אחרים, והיא שמאפשרת לו להשיג מידע שאינו נגיש לאחרים.