באימפריה העות'מאנית היו הארמנים מיעוט דתי רשמי ( מלת ) . הם השתלבו יפה במערכת הכלכלית ובמערכת הדיפלומטית.
האימפריה העותומאנית הייתה מגוונת מבחינה דתית כאשר הדת השולטת הייתה האסלאם. הארמנים היו מיעוט אתני דתי  נחשבו לאזרחים מדרגה שנייה והיו נתונים לאפליה.
עד המאה ה-19' הארמנים נחשבו כמיעוט נאמן ביותר באימפריה העות'מאנית.
שלוש סיבות עיקריות גרמו להתעוררותה של בעיה ארמנית בסוף המאה ה19 וראשית המאה העשרים: סיבה אחת הייתה ההתעוררות הלאומית הארמנית במחצית השנייה של המאה ה19. סיבה שנייה הייתה המעורבות של המעצמות האירופיות במתיחות שהלכה וגברה בין המיעוט הארמני לשלטון העותמאני. הסיבה השלישית הייתה היחלשותה של האימפריה העותמאנית ותהליך התפוררותה יחד עם צמיחת לאומיות ולאומנות טורקית.
שלושת סיבות אלו גרמו לאלימות בין 2 הקבוצות ובסופו השמדתם של הארמנים.