ראשי פרקים:
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
2 .1
הגדרה
2 .2
הגורמים ל- ADHD (אטיולוגיה)
2 .3
תחלואה נלווית
3 .
הטיפול התרופתי
3 .1
מנגנון הפעולה
3 .2
השפעת הטיפול התרופתי על תפקודים קוגניטיביים
3 .3
השפעת הטיפול התרופתי על התחום האקדמי
3 .4
השפעת הטיפול התרופתי על ההתנהגות
3 .5
השפעת הטיפול התרופתי על התחום החברתי
3 .6
השפעת הטיפול התרופתי על האינטליגנציה הרגשית
3 .7
סיכום יתרונות וחסרונות הטיפול התרופתי
4 .
טיפולים שאינם תרופתיים
4 .1
טיפול פסיכולוגי )התנהגותי(
4 .2
טיפול קוגניטיבי
4 .3
התערבות משפחתית
4 .4
התערבות חינוכית
4 .5
טיפולים משולבים 5.
טיפול תרופתי חלופי (הומיאופתי)
6 .
דיון ומסקנות 7.
ביבליוגרפיה הפרעת קשב וריכוז דורשת אבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסיכיאטריות נלוות, האבחון חייב להיות מדויק ומקיף, ולתת תמונה מהימנה של ההפרעה, ההחלטה על מתן טיפול תרופתי, חייבת לבוא לאחר אבחון רב- תחומי מוקדם ושלילת בעיות נפשיות רפואיות ונוירולוגיות אחרות. בעקבות זאת ניתן לבנות תוכנית טיפולית רב מערכתית שתותאם לצרכיו הייחודיים של הפרט. יש חשיבות רבה לטיפול תרופתי במקרי הצורך, אך הטיפול ב-ADHD צריך להיות רחב הרבה יותר, עליו להיות רב תחומי ולכלול גם טיפול חינוכי והתנהגותי בבית הספר ובבית, ההורים צריכים לקבל הדרכה בהתמודדות עם ההפרעה, ובמקרים מורכבים במיוחד צריכים להיות מופנים למערכת הבריאות. חשיבות המאמר הנוכחי הייתה לדון באופן מרוכז בגישות הטיפוליות המוצעות כיום ולנסות לגבש מסקנה בדבר בטיפול האופטימאלי להפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. במאמר נגעתי וסקרתי את הידע הקיים בכל אחת מגישות הללו והגעתי להבנה שהטיפול האופטימאלי חייב להיות רב מערכתי ומקיף, שיציע שימוש אינטגרטיבי רחב בכל  הצירים האנושיים שהם הבסיס להתייחסות והבנה טיפולית בהפרעת קשב וריכוז, טיפול זה בעיני יכול להבטיח שליטה גבוהה ובריאה בסימפטומים של ההפרעה.