לכל העבודות בסטייה חברתית

הגדרות הסטייה: (מקביל לפרק 2 בספר ובמדריך הלמידה ולמצגת 1) גוד טוען, כי צריך למצא באקדמיה הגדרה מאפיינת לסטייה וזאת משום שיש ריבוי דעות ותפיסות לגביה. באמצעות הגדרה מאפיינת זו, נוכל לזהות את כל התופעות שראוי לבחון ולחקור בתחום הסטייה.
5 הגדרות פשטניות ומטעות לסטייה:
1.       ההגדרה האבסולוטית: בהגדרה זו מחזיקים בד"כ אנשים קיצוניים, שמבחינתם סטייה היא משהו מוחלט, שמה שמגדיר אותו כסטייה הם המאפיינים השליליים שלו. עפ"י תפיסה זו, ייתכן כי הסטייה היא  "כח עליון" כלשהו- היא קודמת לתופעה האנושית ולכן לא בני האדם הם אלו שיכריעו בסוגייה האם זוהי סטייה או לא. בתפיסה זו אין שום קשר לאנושיות.
–          סתירה להגדרה: הגדרה זו צרה ופשטנית וכוללת מעט מאוד תופעות בתחום הסטייה. רוב תופעות הסטייה נקבעות ע"י בני האדם ולא ע"י כוח עליון (השמנה, ניאוף, מחלות נפש) וע"פי הגדרה זו התופעות הללו הן לא סטיות משום שיש בהן מגע יד אדם.
2.       ההגדרה הסטטיסטית: לפי הגדרה זו, הסטייה היא כל תופעה נדירה סטטיסטית שמתרחשת לעיתים רחוקות מאוד. כלומר, כל מה שמתרחש בשכיחות גבוהה- הוא נורמה.
–          סתירה להגדרה: הגדרה זו מטעה, משום שהרבה פעמים היא כוללת תופעות נדירות שלא שייכות לתחום הסטייה כמו- מחוננות, כישרון יוצא דופן וכו', אשר אלו לפי הגדרה זו נחשבים לסטייה. מצד שני, יש גם תופעות שכיחות אך הן דווקא כן נחשבות לסטייה בחברה, כמו למשל שקרים- תופעה שכיחה בחברה, אך לא ניתן לאמר עליה שהיא נורמטיבית.
3.       ההגדרה עפ"י אבנורמליות הפסיכולוגית: הגדרה זו אומרת שכל סטייה היא הפרעה נפשית, או נובעת מהפרעה נפשית, ושכל הפרעה נפשית, היא סטייה.
–          סתירה להגדרה: יש תופעות נפשיות אשר שייכות לתחום הסטייה, אך הן לא נובעות מסטייה וגם לא שייכות אליה. לדוגמא- שקר, סטייה מהנורמה, אך לא הפרעה נפשית (פרט לשקרנים פתולוגיים). דוגמא נוספת שניתן לתת היא רצח על כבוד המשפחה, אכן סטייה בחברות מסוימות אך סטייה זו לא נובעת מהפרעה נפשית, והיא עדיין סטייה.
4.       ההגדרה עפ"י נזק:
עפ"י הגדרה זו, כל מה שמזיק, הוא סוטה, וכל מה שסוטה, גורם לנזק.
–          סתירה להגדרה: הגדרה זו מטעה, משום שהיא אינה כוללת את כל מה שהיינו רוצים לדון עליו בהקשר של סטייה, כמו למשל עישון- תפועה מזיקה מאוד, אך לא נחשבת לסטייה. קריטריון הנזק אינו עושה את ההבחנה הנכונה למה שראוי או לא ראוי לבחון בתחום הסטייה. דוגמא נוספת- הומוסקסואליות- לא מזיקה לאיש, אך נכללת בתחום הסטייה.
5.       ההגדרה עפ"י החוק הפלילי:
הגדרה זו אומרת שכל סטייה היא עבירה על החוק הפלילי, וכל עבירה על החוק הפלילי, היא סטייה.
–          סתירה להגדרה: הגדרה זו מטעה, משום שלא כל סטייה היא עבירה על החוק הפלילי- השמנת יתר, נכות, קעקועים וכו'. גם ההפך הוא שגוי- חצייה במעבר חצייה באור אדום הינה עבירה על החוק, אך לא נחשבת לסטייה.

2 הגדרות המועילות לסטייה:
בהגדרות הללו יש ליקוי (לכל אחת יש ליקוי) אך למרות זאת, הן מקדמות לשם מציאת הגדרה מאפיינת לסטייה.
1.       ההגדרה הנורמטיבית: לפי הגדרה זו, סטייה היא הפרת נורמה בחברה מסוימת. אם בחברה מסוימת בעולם, תופעה מסוימת מוגדרת כהפרת נורמה, ניתן לכלול אותה בתחום הסטייה- גם אם ביתר החברות היא מוגדרת כנורמה.
הגדרה זו נותנת מקום וביטוי לכל חברה וליחסיות בין החברה לבין הסטייה. ההגדרה כוללת בתוכה את כל התופעות שהוגדרו כהפרות נורמה ע"י החברה עצמה.
–          יתרונות ההגדרה: א.      זוהי הגדרה רחבה, אשר נותנת ביטוי ומקום לכל חברה באשר היא, ולמה שהיא עצמה הגדירה כהפרת נורמה.
ב.      הגדרה זו מכירה בכך שהתנהגות יכולה להתפס בחברה אחת כהפרת נורמה, ואילו בחברה אחרת כנורמה. הגדרה זו עומדת במבחן המציאות מבחינה זו, משום שנורמות הן תלויות חברה ויש לך ביטוי בהגדרה.
ג.        הקריטריון להכלל בתוך הסטייה הוא קריטריון ישים- הנורמה (אין חברה ללא נורמות)- ולכן מספיק לדעת מהן הנורמות בחברה מסוימת בכדי לדעת מהן הפרות הנורמה הנחשבות לסטייה.
ד.      עפ"י הגדרה זו, אין צורך להמתין שהפרת הנורמה תתרחש, או להמתין לתגובות להפרת הנורמה. מספיק לדעת שבחברה מסוימת יש נורמות אוסרות, בכדי לנבא ולחזות שאם נורמה תופר זה לא יתקבל בעין יפה.
–          חסרונות ההגדרה:
א.      ההגדרה קשיחה, משום שעל פיה כל הפרת נורמה היא סטייה, ואין התחשבות והתייחסות למצב ולתנאי בו התבצעה הפרת הנורמה. הסתכלות על נסיבות יכולה להפוך את ההסתכלות על מעשה מסוים למעשה נורמטיבי וראוי. לדוגמא, בעל שמסיע את אשתו הכורעת ללדת לבית החולים. הבעל סוטה בהתנהגותו משום שהוא נוסע במהירות מופרזת, אך בהתחשב בנסיבות הוא מתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין בשל העובדה שמדובר בחייהם של אשתו וילדו. עובדה נוספת היא שגם התגובה על מעשיו של אדם זה תהייה שונה, ומעשיו יתקבלו על החברה כנורמטיביים לחלוטין.
ב.      הגדרה זו אמנם לוקחת בחשבון יחסיות בהגדרת הנורמה בין חברות שונות, אך לא לוקחת בחשבון יחסיות של תתי תרבויות בתוך חברה מסוימת. הפרות הנורמות בתתי חברות לא ייחשבו לסטייה, משום שעפ"י הגדרה זו מה שמוגדר כנורמה בחברה, יוגדר כנורמה גם בתת התרבות אשר חיה באותה החברה. משמע, שהגדרה שו אינה רחבה מספיק ואינה כוללת את מה שמוגדר כלא נורמטיבי בתתי התרבויות השונות. לדוגמא, בישראל, אישה שלובשת גופיה ומסתובבת ברחוב נוהגת עפ"י הנורמות. אך בתת חברה בישראל- החרדים למשל, דבר זה נחשב לסטייה חמורה. עפ"י ההגדרה הנורמטיבית, אישה הלובשת גופייה בקרב תת התרבות החרדית, אינה סוטה מהנורמה, ולפי ביקורת זו, אכן ראוי לכלול תופעה זו כסטייה.
ג.        בשל העובדה שההגדרה הנורמטיבית לא לוקחת בחשבון תגובה חברתית בשל הפרת נורמה, היא לא עושה הבחנה בין חומרת הפרת הנורמה. הפרת נורמה יכולה להיות לעיסה מול מרצה, ויכולה להיות גם רצח.
מבחינת ההגדרה הנורמטיבית, כל תופעה של הפרת נורמה, נחשבת כסטייה- לא משנה אם היא קלה או חמורה.

2 .       ההגדרה התגובתית הנוקשה:
הגדרה זו נועדה לענות על החסרונות של ההגדרה הנורמטיבית. עפ"י הגדרה זו, סטייה היא בבחינת אותה התופעה שגוררת גינוי ממשי, בנסיבות ממשיות. כלומר, זוהי תופעה שצריכה להתרחש, להתגלות ולגרור גינוי חברתי. בהגדרה זו לא מדובר על רצח למשל כתופעת סטייה בשל הרצח, אלא מדובר על מקרים פרטיים של התופעה. כל מקרה לגופו צריך לעמוד במבחן המציאות- מבחן הגינוי החברתי- שזה יקבע האם מדובר בסטייה או לא.
למשל, האונס שביצע הנשיא קצב אכן שייך לתחום הסטייה, משום שהוא התרחש, התגלה וזכה לגינויים בפועל מצד החברה. לעומת זאת, אונס שהתרחש אך לא התגלה ולא זכה לגינוי מצד החברה, לא נחשב כסטייה, משום שלא ברור (לפי הגדרה זו) מה היה קורה אילו היה מתגלה ואילו תגובות הוא היה גורר מהחברה.
–          יתרונות ההגדרה: א.      הגדרה זו ממלאה אחר החסרון של ההגדרה הנורמטיבית, וכן לוקחת בחשבון את תתי התרבות הקיימים בחברה.
הגדרה זו אומרת שמספיק שתופעה מסוימת מעוררת תגובות חברתיות מגונות בפועל ע"י קבוצה מסוימת, היא נחשבת לסטייה.
ב.      העיקר בהגדרה זו, הוא לתת מקום לקיום הנסיבות בהן מתרחשת הפרת הנורמה. מבחינת ההגדרה הזו, עבירה על הנורמה לא נחשבת לסטייה עד שהיא לא עומדת למבחן התגובה הסביבתי.הגדרה זו לוקחת בחשבון את קיומן של הנסיבות שהופכות את מה שהיה נראה כהפרת נורמה, לנורמה.
–          חסרונות ההגדרה:
א.      מבחינת הגדרה זו, אדם שביצע סטייה (רצח למשל) וזה לא התגלה, או שהוא לא נתפס, הוא שווה ערך לאדם שלא ביצע בחייו שום סטייה ושום פשע. הגדרה זו לא לוקחת בחשבון שאותו האדם שביצע את המעשה מודע לכך שהוא הפר נורמה ולכן ירצה להסתיר זאת.
ב.      עפ"י הגדרה זו, לא ניתן להשאיר דבר לניבוי/ לחיזוי, ויש לבחון כל מקרה במבחן המציאות. דבר זה בעייתי משום שהרבה פעמים כן אפשר לחזות ולא ניתן לומר שתופעה של אונס למשל, יכולה להתקבל טוב ע"י החברה. עפ"י ביקורת זו, לא צריך להעמיד כל נושא במבחן המציאות וזאת משום שהאדם הוא זה שקובע על הנורמות בחברה בה הוא חי ולכן האדם הוא זה שקובע שאונס הוא לא נורמטיבי ונחשב לסטייה.
ג.        הגדרה זו לא לוקחת בחשבון בכלל מקרים של סטייה שלא התגלו. רוב מקרי הפשע לא מתגלים, והגדרה זו לא מחשיבה אותם כסטייה בשל כך.  אנשים לא תמיד מתלוננים במקרים של הפרות נורמה (אלימות במשפחה, הטרדה מינית, התעללול וכו') מסיבות שונות, ועפ"י הגדרה זו אלו הן תופעות שלא שייכות לתחום הסטייה משום שלא התגלו ולא גררו גינוי מהחברה.
ההגדרה המאפיינת לסטייה- הגדרת הפשרה "סטייה היא מעשים, אמונות או תכונות, שאנשים מסויימים בחברה רואים כפסולים ופוגעים והמעוררים באנשים אלו או עלולים לעורר בהם, אם יתגלו- תגובות גינוי ענישה או עוינות, כלפי מבצעי המעשים או בעלי התכונות." (גוד, 2002, ע"מ 39) סטייה היא "מעשים (התנהגות), אמונות (בשטן למשל) או תכונות (תכונות גוף- השמנת יתר למשל), שאנשים מסוימים בחברה (מתאים להגדרה התגובתית הנוקשה- מתייחס לתת התרבויות) רואים כפסולים ופוגעים והמעוררים באנשים אלה- או עלולים לעורר בהם אם יתגלו (מתאים להגדרה הנורמטיבית- ניבוי), תגובות של גינוי, ענישה או עוינות (תגובתית נוקשה- גינוי בפועל) כלפי מבצעי המעשים או בעלי התכונות.
…