כדי לענות היטב על השאלה במטלה 12 יש לקרוא היטב את ההנחיות בדבר אורך התשובה וצורת ההגשה, ולפעול לפיהן.
במטלה 12 שתי שאלות, ובכל שאלה שלושה סעיפים. יש לענות על כל הסעיפים בכל שאלה.
בשתי השאלות סעיף מספר שלוש מבקש מכם את אותו הדבר: לחלק את התשובה (בשאלה 2 רק את סעיף 2) לתתי פרקים, כפי שעשיתם במטלה הקודמת.
ועכשיו ביתר פירוט.
הסעיף הראשון בשאלה אחת מבקש מכם הגדרה קצרה (של "וטניה" ושל "קומיה"). הגדרה מעצם טיבה צריכה להיות קצרה. היא צריכה למסור במינימום של מילים את מרב המידע: על מה מדובר (או במקרה של אישיות – מה עשה אותה ראויה להיזכר), באילו שנים מדובר, מה מטרת העניין, או מה עשה האיש (אם יש כאלה). אין צורך לפרש ובוודאי לא לתאר את הדברים. זכרו למשל את ההגדרות שעליהן עברנו, כמו "אחדות עמק הנילוס" או "ערביות".
הסעיף השני בשאלה מספר אחת מבקש לתאר ולהסביר כיצד התבטא השילוב בין וטניה לקומיה במדיניות הפנים והחוץ של עראק המלוכנית, כלומר בשנים 1920 – 1958.
עלינו לזכור שבגלל מצבה המיוחד של עראק, שבה מיעוט ערבי סוני שלט במדינה שרוב אוכלוסייתה אינו סוני, וחלקה אינו ערבי, היה על השלטונות לפעול בעת ובעונה אחד גם כדי ליצור אחדות לאומית מבית – וזו הוטניה, וגם לחפש לעצמה "חצר אחורית" ערבית סונית שתחזק את עמדה מבית, כלומר הניסיון להתחבר למדינות ערביות אחרות באזור – הקומיה. לכן, כדי לענות על השאלה יש לבדוק כיצד פעלה המדינה בתחום הוטניה, וכיצד בתחום הקומיה. במהלך הדברים כדאי להתייחס גם לקבוצות שהיו פעילות בנושאים הללו, כלומר העילית והאפנדיה. הסעיף הראשון בשאלה מספר שתיים מבקש מכם לציין אילו ארגונים של חברה אזרחית החלו לקום בימי שלטונו של קאסם בעראק (1958 – 1963). המונח מציין למעשה את כל אותם האירגונים הלא-ממשלתיים, שתפקידם להגן על הפרט מפני השלטונות. בדרך כלל נמנים עם הארגונים הללו אידוגים מקצועיים ואגודות סטודנטים, ארגוני נשים וכל מה שנקרא מלכ"רים (NGO) כלומר מוסדות ללא כוונת רווח, וכדומה. ככל שהחברה האזרחית מפותחת, כך מוגן יותר הפרט מעריצות השלטון – ולהיפך.
הסעיף השני (והעיקרי) של השאלה מבקש לנתח את יחסי האפנדיה ומעמד הביניים (למעשה הייתה האפנדיה חלק ממעמד הביניים) עם השלטונות בעראק בשנים 1958 – 1979, כלומר מ יש לבדוק מה אירע בכל אחת מתקופות המשנה: שלטון קאסם, מהפכת אל-בעת' הראשונה, שלטון האחים עארף, מהפכת אל-בעת' השנייה עד "התפטרות" חסן אל בכר ועליית צדאם לנשיאות. ניתוח נכון יכול להסביר במידה מסויימת את עוצמתה הגוברת של המדינה, ואת חולשתה הגדלה והולכת של החברה האזרחית בעראק, מה שסלל את הדרך לעלייתו לשלטון של צדאם. בהצלחה, ציון ממן  90/100