כולל 2 שאלות. שאלה ראשונה- מושגים של דימוי עצמי, רמת שאיפה, סקרנות וישומם מתוך הספר של הקורס. שאלה נוספת-התמקדות במושג חרדת בחינות והרחבתו ע"י מחקרים מתוך הספר
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| מילות מפתח | ממ"ן 11- ציון 96 |
| שנת הגשה | 2013 |
| מספר מילים | 999 |
תקציר העבודה
קורס פסיכולוגיה בחינוך – ממ"ן מס' 11
תשובה לשאלה 1
סעיף א רמת שאיפה- אדם רוצה להשיג מטרה מסוימת, ספציפית. הציפייה שלו מושפעת מכשלונות/ הצלחות קודמים. רמת השאיפה אינה דינאמית, היא משתנה ומתפתחת לאורך השנים דימוי עצמי- תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו. ככל שהאדם מייחס לעצמו תכונות טובות וחיוביות, הדימוי העצמי שלו גבוה יותר, אם הדימוי העצמי נמוך, האדם מייחס לעצמו מידות שליליות.
לא בהכרח שההתנהגות החיצונית מראה על עוצמת הדימוי העצמי, הפנימי סקרנות- תכונה בולטת. זו נטייה טבעית מולדת באדם שמתבטאת בצורך בגירויים. האדם מתעניין, חוקר, שואל, בודק וכו' האדם יכול להיות מאוד סקרן אך אם הסביבה לא מפתחת את זה, לא עונה לשאלותיו, לא משתפת פעולה במחקר שלו. הסקרנות לא תגיע לידי ביטוי, לא תתממש סעיף ב רמת שאיפה: להורים יש השפעה רבה על רמת השאיפה בילד, כשהם משדרים ומעריכים את מידת ההצלחה של הילד כגבוהה וכי הוא מסוגל להצליח ולהגיע לרמת הצטיינות. הילד מבין שיתכן והוא יכול ומסוגל לזה ועל כן שואף ומכוון לתוצאה גבוהה. לעומת זאת כשקורה מצב הפוך, הילד "מרים ידיים" ולא יכוון לשאוף להצלחה, לתוצאה גבוהה מאחר ומקבל משוב שלילי, גם אם ינסה לא יצליח…
להלן ממצא אמפירי לביסוס תיאור זה: "גולומב ודיטס הודיעו …
