מיסיון יחסי גומלין ושילוב בין המיסיון ומסעות הצלב הראשונים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 7926
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

מיסיון יחסי גומלין ושילוב בין המיסיון ומסעות הצלב הראשונים האם היו יחסי גומלין ושילוב בין המיסיון ומסעות הצלב הראשונים?
תוכן עניינים
1.      מבוא
מיסיון הקישור שבין מסעות הצלב ובין המיסיון מטרתן המוצהרת של מסעות הצלב- כמטרת מיסיון-מטרה מובנית במסגרת  הנצרות
2 . שיתוף הפעולה שבין המיסיון הנוצרי והשלטון החילוני  3. המיסיון ומסעות הצלב
4 . הרקע למסע הצלב הראשון כרקע להתחזקות המיסיון 5. מסעות הצלב הראשונים ( (1088-1099 והשניים (1מנהל עסקים7-1מנהל עסקים9), וקריאה להגנה על הנצרות המאוימת במזרח:
התלהבות דתית כמעוררת למסע הצלה- נאום האפיפיור Urban II  6. היקף התופעה 7. המניעים למיסיון ולמסעות הצלב:
7.1. מניעים דתיים: 7.2. מניפולציה מכוונת של האפיפיור 7.3. מניעים דמוגראפיים-תעסוקתיים: מניעים כלכליים-אסטרטגים:
7.5. מניעים פוליטיים:
8. המלצת האפיפיור לפעילויות של מיסיון 9. המיסיון והמוסלמים
1 0. המיסיון והיהודים  דיון וסיכום
1 2. ביבליוגרפיה
1 3. נספח 1
מסעי הצלב התנהלו על פני תקופת השנים של 1095 – 1291. אלו מסעות מלחמה וכיבוש של בני אירופה הנוצרית בימי הביניים בארץ ישראל ובסוריה. מטרתן המוצהרת הייתה דתית- גאולת כנסיית הקבר הקדוש שבירושלים, כיבוש ארץ ישראל והפיכתה לנוצרית. מסעי הצלב נערכו ביוזמת הכנסייה, האפיפיור והכמורה ומשתתפי המסע זכו בהטבות שונות שהוענקו להם על ידי הכנסייה,  Riley.
בעוד שדת הנצרות אינה מחייבת את מאמיניה לעלות לרגל למקומות המקודשים לנוצרים, שלא כפי שדת האסלאם עושה, הרי על אף זאת, כאשר נודע שהמוסלמים מפריעים לעולי רגל נוצרים לבקר במקומות הקדושים להם, חשו נוצרים רבים חובה וגם זכות לצאת למסע לגאולת הקבר הקדוש. לפי Riley, מסעות הצלב היו "עליה לרגל במסגרת מלחמה שהוכרזה על ידי האפיפיורים …ונוהלו לצורך השבת טריטוריה שהייתה נוצרית או להגנת נוצרים". לפי Riley מאפיין של מסעות הצלב היה כי הצלב נישא על ידי עולה הרגל לצורך מעשה סיגוף. מקור השם של מסע הצלב הגיע מסמל הצלב שהמשתתפים בו נהגו לתפור על בגדיהם כשהצטרפו למסע. קיימים היסטוריונים הטוענים שרעיון מסע הצלב כאידיאולוגיה בא מאוחר יותר, לא בתקופת מסעות הצלב עצמן, כאשר בתחילה מסע הצלב נתפס כעליה לרגל לירושלים ורק לאחר מכן מסע הצלב הפך, לדעתו, למסע שמוביל רעיון, של המיסיון.
אין כל ספק בעיני כי תופעת מסעות הצלב, ובמיוחד הראשונה שביניהן הייתה תופעה חריגה ומיוחדת בתולדות המין האנושי. זו הייתה תופעה ייחודית שילבה בתוכה גורמים חריגים שפעלו במשותף בכדי לאפשר את התרחשותה, שנמשכה על פני תקופה ארוכה בין השנים 1095 – 1291.
להתרחשות התופעה הייתה נגיעה לחייהם של המונים. היקפים עצומים שהגיעו להיווצרותה של תנועה המונית, של צבא שמנה בין 50,000 –
6 0,000 איש, בנוסף לבני אדם שלא לחמו, כל אלו החלו לנוע ב 1095, מספרים כאלו לא היו ידועים עד אותו היום, עצומים בכלל ובאופן מיוחד ביחס לתקופה הנדונה. הקריאה ליציאה למסעות הצלב שהושמעה על ידי האפיפיור Urban II,  הייתה לצאת למסע צבאי במטרה להציל את ירושלים ואת קונסטנטינופול משום הסכנה הנשקפת לבירת ביזנטיון מצד המוסלמים, שהביאו סבל לנוצרים בירושלים. זוהי קריאה בעלת גוון דתי מיסיונרי מובהק. כפועל יוצא מקריאה להפצת ולהצלת נצרות, קריאה  בעלת גוון של מיסיון מתקיימת פעולה חילונית של  כיבוש ותנועת המונים עצומה.