שיטות מחקר

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2012
מספר מילים 5487
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

אנו מנסים לתאר/להסביר/לנבא תופעה.
 השערה= השערת מחקר חייבת להיות מנוסחת כקשר לפחות בין שני משתנים. לדוגמה, ככל שאדם מתוסכל יותר כך תגבר התוקפנות שלו.
.משתנה= פרמטר שבניגוד לקבוע, יכול לקבל מספר ערכים למשל-רמת תיסכול יכולה להיות:גבוהה,נמוכה..
משתנה בלתי תלוי = הוא המסביר , המודד, הוא הגורם לתוצאה, החוקר מפעיל עליו מניפולציה בחקרים מסוג "ניסוי".  משתנה תלוי= הוא המוסבר, נובע או נגרם ע"י הב"ת. משתנה תיאורטי= כללי, איננו מוחשי, למשל אינטליגנציה או חרדה.
כדי לבדוק משתנה תאורטי יש להגדירו באופן אופרציונלי המאפשר מדידה. למשל: לבדיקת חרדה – נבדוק את קצב פעימות הלב או איום בשוק חשמלי. ככל שההגדרה האופרציונלית מכסה חלקים גדולים יותר של המשתנה – כך היא הלימה יותר(משקפת טוב יותר).(אופרציונלית – שניתן להגדיר / לבדוק טענה באופן מעשי). משתנה מופעל-משתנה ב"ת שהחוקר עשה בו מניפולציה. משתנה ייחוס-משתנה הוא משתנה נתון שהחוקר אינו מנסה או אינו יכול להשפיע על ערכו.
טענה/השערה מדעית צריכה לענות על:1. דרישת הרלוונטיות: קשר בין סטטיסטי בין לפחות שני משתנים- כאשר יינתן ערך של משתנה המסביר, ניתן יהיה לנבא את ערכו של המוסבר. 2. דרישת הבחינות.(טענה שאי-אפשר להעמידה במבחן הניסיון, אינה יכולה להיות הסבר מדעי. צריכה להיות דרך למדוד אותה אמפירית ולהתבסס על נתונים.). הגדרה נומינלית= מילולית, כפי שנעשה במילון.הגדרה אופרציונלית כוללת פעולות-אופרציות שיש לבצע כדי להפוך את המונח התיאורטי לתצפיתי. 2 סוגי הגדרות אופרציונליות:
1.הגדרה אופרציונלית נמדדת= הגדרה שאומרת לחוקר מה הוא צריך לעשות על מנת למדוד את המשתנה. למשל קצב פעימות הלב לחרדה. מה החוקר צריך לעשות כדי למדוד חרדה. מערך מתאמי –חוקר מתבונן במתאמים (קשרים) בין המשתנים, כפי שהם קיימים במציאות. 2.הגדרה אופרציונלית ניסויית- מפרטת את המניפולציה שהחוקר מבצע בניסוי, כלומר את האופן שבו הוא קובע את ערכי המשתנה הב"ת של הנבדקים. כאשר הב"ת מוגדר בהגדרה אופרציונלית ניסויית אנו אומרים שמערך המחקר הוא ניסויי.-החוקר מפעיל משתנה ב"ת ובכך משנה את תנאי הניסוי וצופה בתוצאות השינוי. *משתנה תלוי – הגדרתו תמיד נמדדת, משתנה ב"ת- הגדרה נמדדת או ניסויית, בהתאם לסוג המחקר.
קשר ישר           =A <- B    או      B <- A                 מתאם סטטיסטי בין א' לבין ב' יתגלה בכל אחד מהמצבים הבאים:  סוגי קשרים: =  קשר מתווך     B  <-  C  <-  A   :B  ל -  A (למידה גורמת להבנת החומר, והבנת חומר גורמת להצלחה)  יש משתנה המקשר בין  =  קשר עקיף , מזוייף    B ובמקביל גם לA גם ל- <-  C        הקשר נובע ממשתנה שלישי, המתאם בין שני המשתנים הוא מתאם מזוייף.       =  קשר מותנה B  <- A  קיים, אז C    (עברת תנועה גורמת לדו"ח בתנאי שהיה שם שוטר)  הקשר הוא סיבתי אך דורש אירוע תנאי: כאשר חוץ מקשר מזויף, בשאר המצבים המתאם בין המשתנים א' ו-ב' הוא אמיתי. כדי להסיק על קיומו של  קשר סיבתי, צריכים נתונים אמפיריים שיתייחסו לסוגיות הבאות: 1. קשר סטטיסטי בין שני המשתנים. 2. ביסוס סדר זמנים ביניהם. 3. הפרכת הסברים חלופיים. אוכלוסיית המחקר- קבוצת האנשים שמעניינת את החוקר, ועליה הוא רוצה להסיק מסקנות. (משום שהיא גדולה ..) מידגם= קבוצה קטנה של אנשים, וממנו מנסה להסיק על האוכלוסיה. בין אוכ' המחקר לדגימה  קיים שלב שנקרא- מסגרת הדגימה=רשימת האנשים הנמצאים באוכ' שלי, הדגימה היא מעשית, אומרת מי האנשים ואיך אפשר להגיע אליהם.  כדי שיהיה אפשר להסיק מן המדגם אל האוכ', צריך שהדגימה תהיה הסתברותית/מקרית: צריך לענות על 2 תנאים: 1. ההסתברות ידועה להיבחר למדגם, 2. הסיכום לכל פריט להיבחר הוא גדול מאפס וקטן מ- 1 . מדגם שעונה על שני אלה נקרא מדגם מקרי.  קיימות 4 שיטות לדגימה הסתברותית (מקרית)- מקרית פשוטה, שיטתית, שכבות פרופורציונלית ואשכולות.  מדגם לא מייצג הוא מדגם שאינו משקף את האוכלוסייה לגבי משתנים מסוימים ובפרט אלה הנבדקים במחקר. יחידה 3 =  תוקף ומהימנות . מהימנות = בודקת יכולת של כלי מדידה לאתר הבדלים אמיתיים. באיזה מידה אם נחזור על המדידה מספר פעמים נקבל את אותה תוצאה או תוצאה דומה. תוקף =  האם כלי המדידה בודק את מה שרצינו שיבדוק. אם מדידה תקפה אז היא בהכרח מהימנה, אך ההפך לא תמיד נכון. 4 שיטות למדידת מהימנות-מתאמים בין מדידות של אותה תכונה באותה שיטה 1 . מהימנות כיציבות =  2 העברות של אותו כלי מדידה בהפרשי זמן קצרים(בין שבועיים לחצי שנה). אנו מצפים לעקביות בתוצאות אצל אותם הנבדקים. תוכן השאלות-קבוע, זמן העברה-משתנה והוא גורם טעות שבא לידי ביטוי במדד זה. המדד הוא מתאם בין 2 העברות של אותו כלי מדידה . ככל שהמתאם גבוה יותר (בין 0.7 ל – 1) , אז התוצאה מהימנה יותר ופחות מזה נגיד שכלי המדידה לא מהימן.אם קיבלנו 0.90 אנו אומרים ש- 0.90 זו שונות אמיתית המשוחררת מתלות בזמן העברה. 0.1 היא שונות הטעויות, והיא נובעת מזמן. אנו רוצים בעצם לדעת עד כמה כלי המדידה שלנו יציבה לגורם הזמן. חסרון: להעברה ה -1 עשויה להיות השפעה על ההעברה השנייה מכיוון שהנבדקים זוכרים חלק מהתשובות. כך עלול להתקבל אומדן נמוך מידי ליציבותו של המדד. 2. מהימנות כאקוויוולנטיות = 2 כלי המדידה מקבילים, אך בתוכן מעט שונה. במהימנות כאקוויוולנטיות ללא פער זמן- זמן העברה קבוע, גורם הטעות שבא לידי ביטוי בממד זה הוא תוכן השאלות. אנו בודקים את המתאם בין 2 כלי מדידה מקבילים ושואפים שהמתאם יהיה כמה שיותר גבוה. השונות האמיתית משוחררת מתלות בתוכן השאלות. שונות הטעויות נובעת מתוכן.  במהימנות כאקוויוולנטיות עם פער זמן- זמן העברה ותוכן השאלות משתנים, שניהם גורמי הטעות שבאים לידי ביטוי בממד זה. 3. מהימנות בין שופטים = אנו נוקטים בשיטה זו כאשר כלי המדידה שלנו הוא בעל אלמנט סובייקטיבי. ניקח 2 הערכות של שופטים ונבדוק מתאם בין ההערכות.  חשוב מאוד שהשופטים יהיו בעלי אותה זיקה לנבדק. אם יש פער קבוע בין השופטים , המהימנות טובה-שניהם מסכימים מי הכי טוב ומי פחות טוב, אך מתווכחים על הציון האבסולוטי. זמן העברה ותוכן השאלות קבועים, משתנה וגורם הטעות הוא שופט. השונות האמיתית בין שופטים משוחררת מתלות בשופט/מעריך, שונות הטעויות נובעת מהמעריך. -