אופטימיות מתח איכות השינה והקשרים ביניהם

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2014
מספר מילים 3871
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תקציר המחקר ביקש לבחון את השפעתה של אופטימיות כגורם ממתן בקשר שבין מתח לבין איכות שינה, כתוצאה לוגית מן הקשר החיובי שבין אופטימיות לבין איכות השינה, מן הקשר השלילי שבין המתח לבין איכות השינה ומן הקשר השלילי שבין אופטימיות לבין רמת המתח – שלושת ההנחות הללו נבדקו בצורת ההשערות עם מתאמים מובהקים.
ההסברים שהמחקר מציג לאור הממצאים המפתיעים נעוצים בהקשר הרחב של החקר ה"חיוביות" המאופיין בהיעדר תמימות דעים באשר להגדרות המונחים ואופן הקשר אשר ביניהם, במגבלות המחקר אשר לא בידד משתנים מתערבים פוטנציאליים כגון מגדר או תחום התעסוקה. ההצעות למחקר העתידי בתחום מבקשות להתייחס לנקודות הללו ולהצביע על הצורך בהרחבת ההבנות של המושגים בתחום החקר החדש ושל הקשר ביניהם. כמו כן, מסקנות המחקר מדגישות את החשיבות של השימוש בפרדיגמה האיכותנית במקביל לשיטה הכמותית, שכן המשתנים דנן הינם תוצר של חוויה סובייקטיבית של הפרט ולכן ההערכה הכמותית אינה מספקת בהבנת הקשרים שבין המשתנים. מבוא
לא  נותרו ספקות באשר לחשיבות השינה הלילית לבריאות פיזית ונפשית של האדם: כמות שעות שינה למטה משבע שעות או מעל שמונה שעות מזוהה עם מגוון בעיות פיזיות ונפשיות, כגון סיכון גבוהה יותר למחלות לב, לחץ דם גבוה, דכאון וחרדה. לא בכדי נושא איכות השינה מהווה אחת הסוגיות הציבוריות החשובות ביותר:
קיימת עדות אמפירית על קשר משמעותי בין איכות השינה לבין פרמטרים שונים של בראיות נפשית ופיזית כאשר איכות שינה ירודה היא אחד התסמינים העיקריים של מצוקות נפשיות כגון דיכאון קליני או חרדות. Norlander et.al., 2005)) איכות השינה והפרעות שינה (אינסומניה) איכות השינה מוגדרת על פי הקריטריונים של א) עייפות בזמן ובמהלך היום, ב) תחושת התחדשות ורעננות בזמן ההתעוררות ו-ג) מספר יקיצות במהלך השינה. אולם, מודגש כי חוויית איכות השינה היא חוויה סובייקטיבית של הפרט : לקבוצת הנבדקים הסובלת מאינסומניה היו דרישות גבוהות יותר לאיכות השינה (Garvey, 2005). מתוך מגוון הפרעות שינה, מחקר זה מתייחס בעיקר לאינסומניה: אחת מהפרעות השינה הנפוצות ביותר. אינסומניה מאופיינית בעיקר על ידי קשיי הירדמות או שמירה על רצף שינה לאורך זמן רצוי. שתי שאלות למתלוננים על איכות שינה ירודה הו:
"האם אתה מתקשה לישון?" או "האם את מתקשה להירדם או להישאר ישן?" (Roth, 2007). DSM-V מציין קריטריונים של א) קושי להירדם, ב) קושי לשמור על רציפות השינה, יקיצות שכיחות או קושי להירדם לאחר מכן, ג) יקיצות מוקדמות עם אי יכולת לחזור לישון. קריטריונים נוספים מתייחסים למצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד בתחומי חיים שונים אשר נגרמים על ידי ההפרעה. אנשים שסובלים מאינסומניה נכנסים למיטה מודאגים יותר (Harvey & Payne, 2002). על פי "המודל המעגלי של הפרעת איכות שינה, מחשבות שליליות ולא נעימות במהלך היום או בזמן שכיבה במיטה גורמות לתחושת הדאגה, הדאגה מביאה לעוררות קוגניטיבית מוגברת ומתח במערכת העצבים הסימפתטית. לאחר שלב זה מגיע השלב של הניטור הקוגניטיבי בו האדם שסובל מקשיי שינה שוכב במיטתו וחושב על הזמן שהוא במיטה, על משך השעות שנוטרו לו וכך אינו נרדם. המרכיב המרכזי של המעגל הוא ה"החשיבה שמגשימה את עצמה" – מחשבות שליליות שגוררות דאגה שמביאה למתח וקושי להירדם ובסופו של דבר בחזרה למחשבות שליליות וטורדניות.
"החשיבה שמגשימה את עצמה" היא מנגנון קוגניטיבי של שחזור מחשבות שליליות תוך כדי יצירת מעגל של דאגה טורדנית.