שיטות מחקר איכותניות
חלק א- מחקר איכותני, תולדותיו ויחסיו עם שיטות מחקר אחרות: פרקים 1+ דנזין ולינקולן + גירץ
פרק 1: איכות, כמות ואינטרסים של ידע: איך למנוע בלבול
הצלבה מחקרית(טריאנגולציה)- שימוש בכמה מתודות במקביל והצלבתן. נוצרים כמה סוגים שונים של מימדים-מאיסוף הנתונתים שהצלבתי. שיטה זו משקפת ניסיון להבטיח הבנה מעמיקה של התופעה הנחקרת. את המציאות לא ניתן ללכוד לעולם. אנחנו יכולים לדעת דבר רק באמצעות ייצוגיו. הצלבה איננה אסטרטגיה של תיקוף, אלא חלופה לתיקוף. את הצירוף של שלל פרקטיקות מתודולוגיות, חומרים אמפיריים, פרספקטיבות וצופים בתוך מחקר יחיד מוטב להבין איפוא כאסטרטגיה המוסיפה קפידה מדעית, רוחב יריעה, מורכבות, עומק ועושר לכל מחקר באשר הוא. מחקר חברתי בניגוד לדרכים אחרות לייצוג של העולם החברתי משתמש בשיטות/בבסיס שיטתי כדי לדון בעולם. ניסיון להפיק ידע,פשר,סדר לגבי העולם החברתי שהוא מעבר לאינטואיציה שלנו לגבי החברה.
מחקר הוא תהליך מסודר ומנוהל כדי לנסות ולהבין את פשר העולם החברתי שמסביבנו.
פרמטרים של המחקר החברתי:
1. מתייחס לתופעה חברתית חשובה או משמעותית
2. התייחסות לתופעות אלה רלוונטיות באופן ישיר/עקיף לתיאוריה כלשהי
3. מתבסס בד"כ על כמות גדולה של נתונים שנאספו באופן מכוון ע"י החוקר
4. על הנתונים מתבצע ניתוח שיטתי
ממדי המחקר החברתי
1. תכנון המחקר- התאמת שיטת המחקר לשאלת המחקר
2. חילוץ/הפקת הנתונים- בחינת שאלת המחקר בצורה מקסימאלית (ע"י ראיון, שאלון וכו')
3. ניתוח נתונים- עיבוד הנתונים בצורה פורמאלית/לא פורמאלית
4. אינטרסים של ידע- השימוש בנתונים המושפעים מאינטרסים שונים (*הברמאס)
סוגי נתונים: פורמאליים/בלתי פורמאליים:
פורמאליים- כל אותם נתונים במחייבים כשירות פורמאלית וידע של מומחים. משחזרים את הדרכים שבאמצעותן מוצגת המציאות

לדוגמא: עיתונים, תוכניות רדיו, תצלומים, ספרי תווים בלתי פורמאליים- נוצרים בצורה לא רשמית, ללא חוקים, נתונים שהם הכי קרובים למציאות היומיומית. אין צורך בידע של מומחים
לדוגמא: ראיונות, ציורים, שיחות ספונטאניות, צלילי רקע
* שילוב נתונים פורמאליים ובלתי פורמאליים- טוקבקים, מכתבים למערכת
נתונים חברתיים פורמאליים ובלתי פורמאליים
תקשורת בלתי פורמאלית- בסוג זה אין כמעט חוקים מפורשים: אנשים יכולים לדבר, לצייר או לשיר בכל דרך שנראית להם. מדובר בתקשורת לא רשמית שהכי קרובה למציאות היומיומית.
לדוגמא: סרטוני youtube ביתיים המועלים ע"י גולשים לרשת. תקשורת פורמאלית- מתייחסת לתוצרים שהם פרי עבודתם של מוענים מתקשרים שעברו הכשרה מיוחדת שהועידה אותם לכתיבת מאמרים לעיתון, ליצירת תמונות למודעת פרסומת וכדומה.
לדוגמא: תוכנית רדיו/ טלוויזיה המוגשת ע"י קריין שזוהי עבודתו, והוא הוכשר לשם ביצועה
שלב טרום –תכנון (לפני המחקר)- עפ באואר וגסקל ישנם מספר נימוקים מתודיים לכך ששיטות מחקר איכותניות וכמותניות מתיישבות זו עם זו . ניתן למקם מחקר איכותני בשלבים שונים של מחקר הכולל גם ניתוח כמותני. באופן מסורתי , מקומו של מחקר איכותני היה רק בשלב הגישוש של התהליך המחקרי והוא נועד לחשוף הבחנות איכותניות כדי לפתח דרכי מדידה, או כדי לקבל "תחושה" של שדה מחקר. כלומר שבשלב טרום התכנון –מחקר איכותני שימש לצרכים של גישוש –לבדוק את הקרקע אם שווה לי לעשות את המחקר. ובתר –תכנות (אחרי המחקר)- אחרי ביצוע מחקר כמותני, אחרי שביצעתי את המתודולגיה ואת השלב האמפירי – המחקר האיכותני יכול להנחות את ניתוח הנתונים, או לתמוך בפרשנות הנעשית באמצעות תצפיות והבחנות משוכללות יותר. הבדלים בין מחקר איכותני וכמותי: שתי גישות: דנזין ולניקולן טוענים כי מדובר בשיטות שונות. בבאור וגסקאל מאמינים כי מדובר בשיטות משלימות. מחקר כמותני- ניתוח כמותני עוסק במספרים, משתמש במודלים סטטיסטיים להסברת הנתונים ונתפס כמחקר "קשה" (מוצק מבחינת הלגיטימיות שלו כ"מדע"). האבטיפוס הידוע ביותר שלו הא מחקר באמצעות סקר דעת קהל. מחקרים כמותניים מדגישים את המדידה והניתוח של קשרים סיבתיים שבין משתנים, ולא תהליכים. חסידים של מחקרים כאלה טוענים שעבודת נעשית מתוך מסגרת חפה מערכים. מחקר איכותני- נמנע ממספרים, עוסק ב"פרשנות" של מציאויות חברתיות, ונתפס כמחקר "רך" (בלתי-תקף מבחינה מדעית). האבטיפוס הידוע ביותר שלו הוא כנראה ראיון העומק. מן המילה "איכותני" משתמע דגש על האיכויות של ישויות ותהליכים או משמעויות שאינם נבחנים או נמדדים בדרך של ניסוי… חוקרים איכותניים מדגישים:
• את אופייה המובנה חברתית של המציאות,
• את הקשרים האינטימיים שבין החוקר לבין מושא המחקר,
• את האילוצים הנסיבתיים המדגישים את מעשה המחקר,
• ואת האופי הערכי של המחקר.
הם מחפשים תשובות לשאלות המדגישות איך החוויה החברתית נוצרת ומקבלת משמעות.
הגישה הראשונה- מאמר: דנזין ולינקולן
החוקרים טוענים כי המחקר האיכותני והכמותי הן גישות נפרדות וסותרות. ולא זאת בלבד, אלא שלפי החוקרים מחקר איכותני הוא טוב יותר מכמותי.
1.נקודת המבט הפילוסופית- : מה המהות של המחקר האיכותני ואיך הוא תופס את המציאות
קריטריון מחקר איכותני מחקר כמותי
הסכמה לאימוץ הרגישויות הפוסט מודרניסטיות הגישות הפוסט פוזיטיביסטיות עומדות בבסיסם של רבים מהמחקרים האיכותניים. בגרסא הפוסט-פוזיטיביסטית המציאות איננה "נתונה מראש" והמחקר איננו יוצא מתוך הידע הקיים, אלא נבנה על סמך שאלות הצצות בשדה המחקר. בשיטה זו, מופעלים, לעיתים באופן אינטואיטיבי, כלי מחקר רבים.

עפ"י גישה זו אף פעם לא ניתן להבין את המציאות בצורה מלאה וחד משמעית. ולכן השאיפה של מחקר פוסט-פוזיטיבי היא לתפוס כמה שיותר מהמציאות (נקודת מבט זו מתאימה למחקרים איכותניים).
הגישות הפוזיטיביסטיות נתמכות במחקרים כמותיים. כאשר הטענה היא שיש בחוץ מציאות שניתן לחקור אותה על פי מערך שאלות ידוע מראש ובכלי מחקר ידועים.

עפ"י גישה זו המציאות שאנו חיים בה היא קיימת ומתוקף כך אנו יכולים לתפוס ולהבין אותה, לתת תיאורים אובייקטיבים של העולם מתוך הנחה שקיימת מציאות יציבה, בלתי משתנה שניתן לבחון בצורה אמפירית. לפי הפוזיטיביסטיים המחקר אמור להיות אובייקטיבי (חף מערכים). כלומר, לא משנה מי יחקור- כולם יגיעו לאותה המסקנה (נקודת מבט זו מתאימה למחקרים כמותיים).
לכידת נקודת המבט של היחיד חוקרים איכותניים סבורים כי הם מציבים את עצמם טוב יותר בנעלי הזולת בשל יכולתם להתקרב לזולות באמצעות ראיונות מפורטים ותצפית קפדנית. חוקרים כמותיים נותרים מרוחקים יותר מהאובייקט הנחקר ולכן קל להם לכונן חוקים כלליים, סוג של הפשטות המרוחקות מהספציפי ומחויבות יותר ללשונו של החוקר.