הייצוג של ונוס באמנות הרנסנס ביצירותיהם של בוטיצ'לי, טיציאן וג'ורגו'נה
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
מקצוע | אמנות ומוסיקה |
מילות מפתח | אומנות, אומנות הרנסנס, אמנות, אמנות הרנסנס, בוטיצ'לי, גורגונה, טיציאן, ציור, ציורים, רנסנס |
שנת הגשה | 2001 |
מספר מילים | 8848 |
מספר מקורות | 19 |
תקציר העבודה
מבוא
נושא העבודה הוא הייצוג של ונוס באמנות הרנסנס ביצירותיהם של בוטיצ'לי, טיציאן וג'ורג'ונה.
ונוס היוותה מוזה רבת השראה לאמנים רבים החל מהעת העתיקה ובין העוסקים העיקריים בה נימנים בוטיצ'לי, טיציאן וג'ורג'ונה, אשר יצירותיהם ייסקרו וינותחו במהלך עבודה זו.
אלת האהבה והיופי המכונה "ונוס", הוצגה לאדם כשלמות פיזית באופן שתרם למעמדה כמודל היופי, האהבה והנשיות האולטימטיבי מאז ומעולם.
השאלות שיידונו בעבודה זו נוגעות למניעים של אמני הרנסנס הבולטים לעסוק ביצירותיהם בונוס ובטיפוח האידיאלים שהוצגו לעי"ל. מסקרנת במיוחד היא העובדה כי אמני הרנסנס חזרו אל המקורות היווניים-רומיים הקדומים כהשראה וכקרקע פורייה למשלוח ידם דווקא על רקע התחזקות הכנסייה ועמה המגמות המנוגדות כביכול לכל מה שמיוצג על-ידי ונוס.
בבחינה מדוקדקת יותר של שאלה זו עולה מעל פני השטח שאלה מסקרנת לא פחות הנוגעת להבדלים בתפיסה הרוחנית-גשמית של ונוס כפי שבאה לביטוי ביצירותיהם של השלושה, והקשר בין דרך ההצגה של ונוס לבין הפרשנויות השונות הרווחות, לאלגוריה של ונוס עם מקבילותיה בהווה קרי בתקופת הרנסנס.
על פניו נראה כי המכנה המשותף הגדול ביותר בהצגתה של ונוס ע"י הנמנים עם "אסכולת ונציה" הוא תפיסתה של כסמל לפיתוי ולמיניות. אך, מניתוח מעמיק שיעשה בעבודה זו מתברר כי ההבדלים בהבנת התפקיד אותו היא ממלאת הם עקרוניים והפרמטר העיקרי אותו יש לבחון מתייחס לקשר שבין גופה של ונוס לבין המרחב ולא לדרך הצגתה הצורנית.
כדי לענות על שאלות אלו פניתי לשלושה אמני רנסנס שלדעתי מייצגים את קשת הדעות השונות וביצעתי ניתוח צורני, קדם-איקונוגרפי ואיקונוגרפי מעמיק של שלוש יצירות מרכזיות שבוצעו על-ידם:
"לידתה של ונוס"-בוטיצ'לי (נספח 1), "ונוס מדז'רדן"- ג'ורג'ונה (נספח 7) , ו"ונוס מאורבינו"- טיציאן (נספח 8).