בנקאות חופשית, לקחים ומסקנות תוכן עניינים
סקירת מנהלים
3 מבוא
– התפתחות הבנקאות המסחרית והמרכזית לאורך ההיסטוריה
4 פרק 1 – בנקאות חופשית בסקוטלנד (1695)
6
1 .1  – הצורך ביצירת אמון במערכת וחדשנות פיננסית 7
1 .1.2 – option clause the
8
1 .1.3 – clearing system 9
1 .1.4 – פיזור סיכונים באמצעות סניפים
1 0
1 .2 – התמודדות עם MORAL HAZARD
1 0
1 .2.1 – AYR BANK
1 1
1 .2.2 – UNLIMITED LIABILITY
1 2
פרק 2 – התפתחות מערכת פיקוח מרכזית
1 6
2 .1 – Suffolk banking system תפקידים ,יתרונות ,חסרונות
1 7
2 .1.1 – היווצרות מונופול בבנקאות בבוסטון
1 8
2 .2 – מערכת הNYCHA ,מערכת פיקוח שגם מדפיסה כסף
1 9
2 .2.1 – מערכת הCHLC
2 0 פרק 3 – כשלי הבנקאות החופשית והפקת לקחים
2 2
3 .1 – חוסר יציבות וקריסות בנקים מסחריים
2 2
3 .2 – כשלי שוק וניהול לא אחראי של נכסים
2 4
3 .3 – עלויות הבנקאות החופשית
2 4
פרק 4 – סיכום והסקת מסקנות
2 5
ביבליוגרפיה
2 9
בעבודה המוגשת נציג מקרים בולטים בהיסטוריה הבנקאית בהן נוהלו מערכות בנקאות חופשית, בסקוטלנד ובארצות הברית, בהן הודפסו שטרות כסף של בנקים פרטיים. נציג מאפיינים בולטים של מערכות בנקאות חופשית אלו, יתרונותיהן וחסרונותיהן, החדשנות הפיננסית שהן יצרו, האופן בו טיפלו בשאלות שקיפות מידע בהן. נכוון להציג האם אמנם רצוי לקיים מערכת בנקאות חופשית שבה  פועלים מספר מנפיקי שטרות ואת המידה בה רצוי שהוויסות והפיקוח ביניהם ועל פעולותיהם יבוצע על ידי גוף מרכזי יחיד. נציג את התפתחותה של מערכת פיקוח בנקאית, האופן בו יצרו אמון במערכת וחדשנות פיננסית, כיצד ניהלו תיאום ופיקוח בין בנקאי והתקדמו לכדי מערכת בנקאות בה פועל בנק מרכזי.
ענף הבנקאות בו פועלים בנקים הוא מיוחד בהשוואה לענפים אחרים במשק. מצד אחד הרי שבנקים יכולים לפעול כעסקים פרטיים, ככל עסק. אולם מצד שני לבנקים ולהתנהלותם ישנה השפעה, מעבר לתחום עיסוקם, על החיים והרווחה של כלל האוכלוסייה. כלומר לתפקידם הכלכלי יש השלכות המגיעות מעבר לענף הבנקאות. נוכח הייחודיות הזו של הענף עולה שאלה עקרונית של המידה בה על המדינה לדאוג להנהגת פיקוח ורגולציה בענף. היש לאפשר התנהלות של תחרות חופשית בענף הבנקאות ולהאמין כי כוחות השוק יפעלו לרווחת הכול, או שמא נוכח הייחודיות בענף יש להפעיל בו פיקוח ורגולציה שאינם עולים בקנה אחד עם תחרות חופשית?
הסקירה של אפיזודות של בנקאות פרטית בסקוטלנד ובארצות הברית אמנם הציגה את היתרונות הגלומים במערכות המתירות תחרות, אולם האפיזודות הללו גם הציגו את הבעיות הכבדות ביותר שהתעוררו בהן. בין הבעיות העיקריות היו בעיות של התמודדות עם בעיית moral hazard, המתלווה להיעדר פיקוח ורגולציה, עלויות גבוהות וקיום בנק פרטי שהיה מרכזי למערכת ואף הציג דוגמא להתנהגות מונופוליסטית המכוונת לרווחה פרטית, (Holthausen & Monnet , 2003 ,עמ' 42). היו מספר היבטים לטובה בבנקאות החופשית בתקופת עשרים השנים שקדמו למלחמת האזרחים בארה"ב ואף בבנקאות הפרטית בסקוטלנד, בין אלו ניתן לראות חידושים וכלים פיננסיים שהיוו את ניצני הבנקאות המרכזית.
המסקנות והלקחים שהעלינו מהצגת בנקאות חופשית בראי ההיסטוריה היא כי למרות שתחרות חופשית נחשבת כמכניזם יעיל על ידי אנשי כלכלה, הרי שענף הבנקאות הוא ייחודי. להתנהלות מערכות בנקאות יש השפעה נרחבת על חיי ורווחת כלל הציבור, ומוצר הכסף הוא מקרה מיוחד המצריך לפחות מידה מסוימת של רגולציה ממשלתית על ההיצע שלו, Timberlake ,1984), עמ' 1). לפיכך אין להתיר את הפעילות הבנקאית במערכות חופשיות ללא רגולציה ופיקוח של בנק מרכזי של הממשל. כאן יש השלכות המגיעות מעבר לענף הבנקאות, אין לסמוך כאן כי כוחות השוק יפעלו לרווחת הכול ויש לדאוג להנהגת פיקוח ורגולציה ממשלתית בענף, ולו אם אינם עולים בקנה אחד עם תחרות חופשית.
לדעתנו אמנם על מערכת הבנקאות כפי שהיא מוכרת כיום, שבה פועל בנק מרכזי, חייבת לרווחת הציבור להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית, ונוכח ההתפתחויות העדכניות בשוקי הכספים השקפה זו מחוזקת שבעתיים.
עידן הבנקאות החופשית בסקוטלנד החל ב 1716 עם תום המונופול לבנקאות ולהנפקת שטרות של Bank of Scotland , שניתן לו בשנת 1695, והסתיים ב 1844-45 בחוק הבנקאות של Peel ותחיקה שחיסלה את אפשרות כניסה חופשית לשוק והציבה הגבלות על הנפקת שטרות כסף פרטיים. תחיקה שהביאה רשמית את המערכת הסקוטית תחת פיקוחו של  Bank of England (Kroszner, 1995,עמ' 5). על פי Cowen & Kroszner (1989) ב  Holthausen & Monnet(,2003, עמ' 29) מערכת הבנקאות החופשית בסקוטלנד הייתה מערכת בעלת שלוש שכבות, הבנקים הקטנים נתמכים על ידי הבנקים הציבוריים וכן על עמיתיהם בלונדון ואילו הבנקים הציבוריים ישירות על ידי בנק אנגליה.
בעיות moral hazard מסוימות קיימות בהתנהלות לקוחות מול בעלי עסק בכל תחום עסקי, וכך גם בתחום הבנקאות. ראשית לכל מנהל עסק שהוא מתקיים יתרון של אחזקת מידע על עסקו, המאפשר לו לרמות את בעלי המניות או המפקידים (Carr & Mathewson 1988,עמ' 770-769). שנית אין לבעלי עסק תמריץ לאכוף חוזי ניהול באופן שיגנו על אינטרסים של מפקידי כספים, בכל צורה שהיא, בעסקם ובעיה שלישית של  moral hazard קיימת במסגרת אחריות בלתי מוגבלת משום הטפילות (free-ride) של חלק מבעלי המניות על עושרם של אחרים המספקים את העירבון של תשלומים לכיסוי מקרי חוסר כושר פירעון, (Carr & Mathewson 1988,עמ' 769). אלו מצבים המתקיימים בהיעדר פיקוח מרכזי.