הסיבות להתחזקותן של שלושת השדרות בימי אלפונסו העשירי
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| מילות מפתח | 1251, 1284, אלפונסו העשירי, ממלכת קסטיליה-ליאון, קורטס, שלושת השדרות |
| שנת הגשה | 2005 |
| מספר מילים | 4632 |
| מספר מקורות | 17 |
תקציר העבודה
תוכן-העניינים
מבוא
הצגת הבעיה המחקרית השערת המחקר אלפונסו העשירי – חייו ופועלו מאפייני הקורטס בקסטיליה-ליאון מעמדו של הקורטס והנושאים שנדונו בו בימי מלכותו של אלפונסו העשירי הסיבות להתחזקותן של שלושת השדרות בימי אלפונסו העשירי סיכום ומסקנות רשימה ביבליוגרפית תקציר בעבודה זו אבדוק מהן הסיבות להתחזקותן של שלושת השדרות בימי אלפונסו העשירי, אשר שלט בממלכת קסטיליה-ליאון בין השנים 1
5 2 ל-1284. את שורשיו של המושג "שדרה" ניתן למצוא בחוק הרומי, שבו שימש המונח סטטוס להגדרת מעמדו המשפטי של אדם מסוים על מכלול זכויותיו וחובותיו. בימי הביניים שימש המושג "שדרה" להגדרת שכבה חברתית על פי הסטטוס החוקי של כל חבריה. מבחינה משפטית נבדלים אפוא חברי שדרה אחת מחברי שדרה אחרת. בימי הביניים לא התקיימה הבחנה חדה בין המישור הפוליטי, הדתי והמשפטי וקיומה של השדרה היה מושתת על ההכרה בקיומן של קבוצות נפרדות בחברה – בדר"כ שלוש: האצולה, אנשי הכהונה (הכנסייה) והעירוניים, כאשר תמיד התקיים יחס היררכי מובהק ביניהן. כלומר כאשר אני מדבר על שלושת השדרות כוונתי לשדרות האצולה, אנשי הכנסייה והעירוניים.
השערת המחקר השערת המחקר טוענת כי הסיבה המרכזית להתחזקותם של שלושת השדרות בימי מלכותו של אלפונסו העשירי הייתה גיבושם סביב אותה המטרה עקב מס' סיבות אותן אפרט בעבודתי.
מתודולוגיה בכוונתי לבחון את כוחם של שלושת השדרות בממלכת קסטיליה-ליאון בתקופת מלכותו של המלך אלפונסו העשירי באמצעות תפקודם של השדרות בכינוסי הקורטס שהתקיימו בימי מלכותו של אלפונסו העשירי, דרישותיהם מהמלך והיענותם לדרישותיו של המלך. המונח קורטס (cortes) בספרדית מקביל מושג קוריה (curia) בלטינית. במקור התייחס המושג לחצר המלך ולבית המשפט שלו, שאליו זומנה האצולה ומאוחר יותר גם נציגי הערים. המושג שימש הן להגדרת החצר והן להגדרת הפעילות הפוליטית והמשפטית שלה. תחילה אסקור את תולדות חייו של אלפונסו העשירי ופועלו בתחומים השונים. לאחר מכן, אבחן את מאפייני הקורטס בממלכת קסטיליה-ליאון. לאחר מכן, אבחן את מעמדו של הקורטס והנושאים שנדונו בו בימי מלכותו של אלפונסו העשירי. ולאחר מכן, אבדוק מהם הסיבות להתחזקותן של שלושת השדרות בימי אלפונסו העשירי. חשוב לציין כבר בפרק המבוא, כי המחקר אודות הקורטס נתקל במס' בעיות ייחודיות לחקר קסטיליה-ליאון בימי הביניים: לא הגיע לידי החוקרים שום פרוטוקול מוסמך מדיוני הקורטס, על כן הם מסתמכים על מקורות נרטיביים (הכוונה למקורות היסטוריים שנכתבו בידי בני אותו דור אשר תיארו את התהליך ההיסטורי מזווית ראיה אישית) – דבר שמעורר בעייתיות רבה מבחינת אובייקטיביות הדיווח, הן משום שהדיווח כולל, כאמור, זווית ראיה אישית של המאורעות ההיסטוריים והן משום שחלק ניכר מהמקורות הנרטיביים נכתבו מטעם החצר המלכותית ובהשראתה; בעיה נוספת היא כי חלק לא מבוטל של המקורות הנוגעים לקורטס טרם ראה אור במהדורה מדעית ולא תורגם לשפות מודרניות. בעיות אלו מחייבות זהירות יתירה בהסקת מסקנות בכל הנוגע להתפתחותו של הקורטס בממלכת קסטיליה-ליאון.
