תוכן הענייניים                 מבוא
1.            הגדרת המחקר                 1.1
         מטרת העבודה                 1.2          פרדוקס                 1.3          שאלת המחקר                 1.4
         השערות                 1.5
         מתודולוגיה
2 .            סקר ספרות                 2.1
         רקע והגדרות                 2.2
         התפתחות היסטורית                                 2.2.1.  חלוקת התפקידים המסורתית                                 2.2.2.  תקופת היישוב                                 2.2.3.  הקמת המדינה                                 2.2.4.  1960-1990                                 2.2.5.  1990-2000                 2.3
         גורמים לאי השוויון                                 2.3.1.  תפיסות מסורתיות                                 2.3.2.  סטריאוטיפים                                 2.3.3.  חינוך                                 2.3.4.  קונפליקט בין עבודה לבין משפחה                                 2.3.5.  תקשורת                                 2.3.6.  הפרדת עיסוקים
3 .            נשים בפוליטיקה                 3.1          תמונת מצב                 3.2          השוואה בין מדינות                 3.3          נשים בממשלה, בכנסת ובשלטון המקומי                                 3.3.1  נשים בממשלה                                 3.3.2  נשים בכנסת                                 3.3.3  נשים בשלטון המקומי                 3.4          גורמים לתת ייצוגיות נשים בפוליטיקה
4 .            פערי שכר וחלקן היחסי של הנשים במגזר הציבורי                 4.1          השתתפות נשים בכוח עבודה                 4.2          שכר הנשים                 4.3          נשים בשירות הציבורי                                        4.3.1      חלקן של הנשים בשירות הציבורי והתפלגות הדרגות.
                                4.3.2      שכר נשים בשירות הציבורי 5.            עיצוב מדיניות השוויון בין המינים                 5.1          חוקים                 5.2
         פסקי דין
6 .            יישום מדיניות ובעיית החסמים                 6.1          רקע תיאורטי                 6.2          החסמים המונעים מנשים בישראל מלממש את הפוטנציאל שבהן                 6.3          הקושי באכיפת החקיקה המגנה.
7.            מסקנות לאור השערות המחקר
8 .            סיכום 9.            פתרונות בדרך לרצוי                 9.1          דרכי פעולה לביטול החסמים                                 9.1.1  מימון עלות השילוב בין חיי הורות לחיי העבודה ע"י הקופה הציבורית                                 9.1.2  קביעת זכות יסוד לשוויון הזדמנויות לאישה                                 9.1.3  תיקון סעיף 5 לחוק שיוון זכויות האישה                                 9.1.4  אכיפת החקיקה האוסרת אפליה                                 9.1.5  חינוך                                 9.1.6  קידום נשים בעסקים.
                                9.1.7  העדפה מתקנת                                 9.1.8  הקמת ארגונים וגופים לצמצום הפער                 9.2          מיגור האפליה
1 0.          ביבליוגרפיה מבוא
בתנ"ך, בספר בראשית, נקבע מעמדה השווה באופן מוחלט, של האישה. כך, בפרק א', פסוק כ"ז נאמר: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו – זכר ונקבה ברא אותם." גם סיפור בריאת העולם שב ומדגיש את השוויון בין הגבר לאישה ובספר בראשית, פרק ה', פסוקים א' וב' נאמר:  "זה ספר תולדות אדם. ביום ברא אלוהים אדם – בדמות אלוהים עשה אותו. זכר ונקבה בראם – ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם." מכאן למדים, כי סיפור בריאת העולם, התייחס באופן שווה ומוחלט לזכר ולנקבה כאדם, שניהם, שווים, בערכם, בזכויותיהם ובתרומתם.
מגילת העצמאות, היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, הגדירה את מעמדה השוויוני של האישה במילים – "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." ואמנם גם בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל ביום 18.3.1949, נקבע, כי "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה – שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים." אולם, כפי שיפורט בעבודה זו, אין המצב בישראל משקף את שהתכוונו קברניטיה לקיים ובפועל החברה הישראלית הציבה באופן עקבי חסמים בפני היכולת של האישה בישראל לממש באופן מלא את יכולותיה. הטענה, כי חיסול אי השוויון של הנשים בישראל, אינו נובע אך ורק מן הטעם של צדק חברתי, שכן טעם זה ברור ואין אדם שיחלוק עליו, אלא דווקא מן הטעם, שחברה המפלה לרעה את מרבית חבריה (נשים), מונעת מעצמה אפשרות של ניצול פוטנציאל אדיר הטמון בה ולפיכך, מנוהלת באופן בלתי יעיל. הטענה הנטענת היא, כי שוק עבודה יעיל, אינו יכול להיות מונחה משיקולים בלתי הגיוניים כגון אי שיוון , הנובעת מדעות קדומות ומסטריאוטיפים. שוק עבודה יעיל מוכרח, שישתמש במאגר האנושי שבו באופן רציונאלי ויעיל, תוך העדפת עקרון זה על פני עקרונות חשוכים, כי ייתכן, ונשים ראויות ממש כמו הגברים להחזיק בעמדות מפתח בממשל, בפוליטיקה ובכלכלה.  חברה, המונחית ע"י עקרונות בלתי רציונאליים, גורמת לבזבוז כלכלי אדיר של המשאב היקר ביותר שלה, הוא המשאב האנושי.
אין די בביטול אי השוויון נגד נשים. היעד הוא קידום נשים בפועל לעמדות הכרעה והשפעה בתחום הפוליטי, הכלכלי והניהולי. היעד הוא ליצור הזדמנויות ממשיות שיאפשרו לנשים להיות מעורבות ותורמות שוות ביצירה ובצבירה של ההון הכלכלי והעסקי בישראל, ובהזדמנויות של ממש לנשים, להיות שוות ייצוג בפוליטיקה, בניהול ובעסקים בישראל.
אי שיווין מטעמי מין הוא בעל ההיקף הנרחב ביותר במגזר הציבורי הישראלי, הן משום שמספרן היחסי של הנשים גדול משל הגברים והן משום שנשים אינן מופלות רק בשל היותן נשים, אלא גם בשל הריון, לידה והורות. אי השוויון בין נשים וגברים במגזר הציבורי מתבטא בכל האופנים האפשריים, ובכלל זה אפליה בשכר, בקידום, בכניסה למקצועות, בתנאי עבודה, הטרדה מינית וכו'.
בעבודה זו מטרתנו היא להציג את מהות אי השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי ולבחון  בנקודות זמן שונות את המצב הקיים. לבדוק מדוע קיימים פערים בין המצב הרצוי לבין המצב הקיים, מהן הסיבות והגורמים לכך. כמו כן נציג מספר פתרונות אשר יכולים להביא לצמצום אי שוויון.  
1 .         הגדרות המחקר             1.1        מטרת העבודה : מטרת עבודה זו היא לבחון את יישום עקרון השוויון בין                                      נשים לגברים במגזר הציבורי – לאור החקיקה בישראל.
            1.2        פרדוקס : למרות שמספרן היחסי של הנשים במגזר הציבורי גדול משל                                          הגברים קיים אי שיויון ברמות השכר ובמספר המועסקים בתפקידים בכירים,                                לטובת הגברים.
            1.3        שאלת המחקר : מדוע קיים אי שיווין ברמות השכר ובאחוז הנשים                                                           המועסקות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, לטובת הגברים, למרות                                          שמספרן היחסי של הנשים גדול יותר.
            1.4        השערות :
1 .                  הכשלים ביישום המדיניות, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקת חוקים,                                               נובעת בשל העובדה כי אין קבוצת אינטרס של נשים במגזר הציבורי.
2.                  אי השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי נובע מכך שאין ייצוג                                                 נשים בפרלמנט , ממשלה והשלטון המקומי.
3.                  גברים, במגזר הציבורי, מועסקים בתפקידים בכירים ומעוניינים                                       להנציח את המצב ולכן מהווים חסם בשיווין בין המינים.
            1.5        מתודולוגיה : 
1 .                  המתודולוגיה בה בחרנו להשתמש, הינה סקירה וניתוח חומר                                            ספרותי רלוונטי הכולל מאמרים בנושא, פרוטוקולים של ועדות כנסת,                               נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים מארגונים לקידום                                     מעמד האישה כגון: נעמ"ת, וויצ"ו, מכון אדווה וכו'.
2.                  נבחן את עיצוב המדיניות המתבטא בחוקים שנחקקו בתחום השוויון                                 ומניעת אי השוויון בין המינים ונבדוק את יישומם הלכה למעשה.
3.                  פרשנות ומסקנות יסתמכו על תיאוריות אקדמיות שנשאבו ממאמרים                                 המנתחים עיצוב מדיניות ויישומה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
סיכום בעיית האי שיוויון בעבודה כפי שהוצגה במהלך העבודה סותרת את עקרונות השוויון עליהם מושתתת מדינת ישראל. המצב הרצוי כפי שהוא משתקף במגילת העצמאות ובחוקים השונים רחוק מלשקף את המציאות. עינינו רואות, כי למרות שבישראל קיימת חקיקה המגנה, לכאורה, על שוויון הזדמנויות בעבודה, מופלית האם על פני האב, נוכח תפקידה ההיסטורי לגדל את ילדיה. הן באופן ישיר, בו לא תינתן לה האפשרות לעזוב את מקום העבודה בשעה בו מסתיים המעון לילדים או ביה"ס והן בדרך העקיפה בה לא תתקבל לעבודה מלכתחילה ככל שיש לה יותר ילדים. כך, למרות שיש בישראל חקיקה האוסרת על אפליית עובדת בגין שכר בלתי שווה, הרי שכידוע, שכרן של נשים בישראל נמוך משכרם של גברים בתפקידים זהים, בעלי דרישות אנושיות זהות. כלומר – החקיקה כפי שהיא איננה מספקת על מנת לתקן את האפליה הגוררת את חוסר היעילות הכלכלית שבבזבוז ההון האנושי בישראל.
אולם, החוקים השונים שנחקקו במהלך השנים אכן מוכיחים כי המודעות והרצון לשינוי קיימים וחלה בהם התקדמות, אלא שאין די בחקיקת חוקים על מנת להביא לשוויון, ראשית, הנשים עצמן ומעסיקיהם, לרוב לא מודעים לחוק ואינם ערים לעובדה כי אי מילוי הוראות החוק הם בגדר עבירה פלילית. שנית, לא די בידיעת החוק, צריך לתת בידי המעסיקים את הכלים והמשאבים ליישם את החוק, ובידי הנשים את האמצעים להתגונן נגד מעסיקים המפרים את הוראות החוק. למרות הנתונים העגומים שהוצגו במהלך העבודה, אשר העידו על פערים ניכרים בין המינים, אין להסיק מכך לטעמנו, כי המצב אינו בר שינוי, שהרי במהלך העבודה הוצגה התקדמות בנושא. העלאת המודעות, חקיקת חוקים נוספים ויישומם, חינוך, מדיניות ציבורית וכיוצא באלה יכולים לתרום תרומה רבה לצמצום הפערים בין המצב הרצוי למצב המצוי. לכל אחד מהגורמים לאפליה ישנה השפעה הדדית על שאר הגורמים, ורק יישום מקיף של מגוון פתרונות ודרכי פעולה יביא לשיפור במצב. אין די בביטול האפליה נגד נשים. היעד הוא קידום נשים בפועל לעמדות הכרעה והשפעה בתחום הפוליטי, הכלכלי והניהולי. היעד הוא ליצור הזדמנויות ממשיות שיאפשרו לנשים להיות מעורבות ותורמות שוות ביצירה ובצבירה של ההון הכלכלי והעסקי בישראל, ובהזדמנויות של ממש, להיות שוות ייצוג בפוליטיקה, בניהול ובעסקים.