מבוא:

החברה הבדואית בדרום ישראל עוברת בעשורים האחרונים תהליכים מואצים של מודרניזציה ושינוי חברתי (אבו-סעד, 2010). אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפניה הוא שילוב הנשים הבדואיות בכלכלה ובתעסוקה. למרות התקדמות מסוימת, שיעורי התעסוקה של נשים בדואיות עדיין נמוכים משמעותית בהשוואה לנשים יהודיות ואף לנשים ערביות בישראל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2021). הדבר נובע ממכלול של גורמים תרבותיים, מבניים וכלכליים המקשים על השתלבותן המלאה של הנשים בשוק העבודה (קסיר ויונה, 2017).
על רקע זה, ענף התיירות מהווה הזדמנות מבטיחה עבור נשים בדואיות רבות. התיירות, ובפרט התיירות האתנית, מאפשרת להן לעבוד ולהתפרנס תוך שימור המסורת והתרבות הבדואית (Dinero, 2010). דרך יזמות תיירותית, הפעלת אתרי מורשת, הדרכה, אירוח והכנת מזון מסורתי, נשים יכולות ליצור לעצמן מקורות הכנסה תוך כדי חיזוק הזהות והגאווה התרבותית שלהן ושל קהילותיהן (Cohen, 2018).
יתרה מכך, התיירות יכולה לשמש עבור הנשים הבדואיות מנוף להעצמה אישית וחברתית. המפגש עם מבקרים מתרבויות שונות מאפשר להן להרחיב את אופקיהן, להיחשף לנורמות חדשות ולצבור ביטחון ומיומנויות (Bednář, 2013). כך הן הופכות לא רק למפרנסות אלא גם למובילות ומנהיגות בחברה הבדואית המתפתחת.
אולם, על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בשילוב נשים בדואיות בתיירות, יש להתמודד עם חסמים ואתגרים שונים. נדרשים מאמצים מתואמים מצד הקהילה, המדינה והמגזר העסקי על מנת לספק לנשים את ההכשרה, התשתיות והתמיכה הנחוצים (סויד, 2019). רק שיתוף פעולה כזה יבטיח שהתיירות אכן תשמש כמפתח לקידום מעמדן הכלכלי והחברתי של הנשים הבדואיות בדרום.
סמינריון זה יעמיק בסוגיות השונות הקשורות לשילוב של נשים בדואיות בתעסוקה בענף התיירות. הוא יבחן מגמות עדכניות, יציג מקרי מבחן, ינתח את הגורמים המעכבים והמקדמים ויציע המלצות מדיניות. המטרה היא להאיר סוגיה חברתית-כלכלית חשובה זו ולתרום לגיבוש פתרונות שיקדמו את החברה הבדואית כולה.
לכן שאלת המחקר " מהן התמורות והשינויים במעמדה הכלכלי והעצמאי של האישה הבדואית בנגב פרספקטיבות של תעסוקה תיירותית ?