תוכן עניינים הקדמה      -..  עמ' 3
מבוא .  עמ' 4
פרק 1:  סקריה היסטורית    —  עמ' 8
פרק 2: למה קוד פתוח      עמ' 14
פרק 3: אוריינות וחדירת הקוד פתוח לכל תחומי החיים ..  עמ' 19
 דיון תיאורטי  .  עמ' 24
סיכום ..  עמ' 26
רשימה ביבליוגרפית ומקורות –  עמ' 27
הקדמה* הרעיון לעבודה זו, נבע מהרצאה ששמעתי במסגרת, "פסטיבל האקטיביזם”, שהתקיים בעיר לוד ביוני 2005. בפסטיבל השתתפו מספר ארגונים חברתיים, אורגנו פעילויות וסדנאות שנות. באחת מן הפעילויות, התכנסו יחדיו נציגי מספר ארגונים להרצאה משותפת, בעלת מכנה משותף – צורת פיתוח והפצה של תכנים דיגיטליים. הכוונה להפקה של תכנים ויישומים, בצורה פתוחה ושיתופית על פי תפיסה ישנה-חדשה. תפיסה, המהווה אלטרנטיבה לצורות הפיתוח המקובלות והמוכרות כיום ונתמכות על ידי  תאגידים בינלאומיים.
בהרצאה הוצג ספר (אסופת מאמרים), הנקרא: "הקתדרלה והבזאר ועוד מאמרים על קוד פתוח וחופש המידע", (נאורה, 2004).  המאמרים בספר (לחלקם אתייחס בהמשך), רובם ככולם עוסקים, מזוויות שונות, במה שמכונה "קוד-פתוח". הכוונה, למתודה של ייצור תכנים ויישומים באופן פתוח ושתופי, כאשר "קוד המקור" (יורחב בהמשך), תמיד נגיש וניתן לעדכון על ידי כל אחד.
לא מדובר רק בעניין טכני, סתמי לכאורה, אלא בתפיסה עקרונית וכוללת.   כוונת העבודה לתאר כיצד תפיסת ה"קוד הפתוח" – הנתפשת כאלטרנטיבית, מעודדת צריכה ביקורתית של אמצעי התקשורת, ומהווה אמצעי המקנה אורינות מדיה (יורחב בהמשך).
מבוא
חברה במאבק מסחור התרבות אינה תופעה חדשה, אך בעקבות פיתוחים טכנולוגיים, התעצמה יכולת הפיקוח והשליטה של גופים מסחריים בחברה בתחומים רבים. בד בבד, פיתוחים אלה, יצרו דרכים קלות וזמינות להעתקה והפצה של תוצרי תרבות. הדיגיטליזציה של המידע וביסוסה של רשת האינטרנט, יוצרים מציאות חדשה בה ניתן לשכפל ולהפיץ מידע בקלות מרבית. פעולות כאלו, בצורה מסוימת, עשויות  להיחשב כעבריינות. לכן, בעלי זכויות היוצרים נעזרים בחקיקה הקיימת נגד אותן פעולות. כתוצאה מכך, עלה מספר התביעות המשפטיות כנגד עברייני רשת. בנוסף, מופיעים קמפיינים מסחריים, המסבירים לציבור הרחב, שפעולות אלו הנן עבירה על החוק, גניבה לכל דבר. ככל שמנסים גופים, בארץ ובעולם לעדכן חוקים ולחוקק חוקים חדשים, עדיין קצב הפיתוחים וההמצאות הטכנולוגיות מהיר יותר. (Benkler, 2000).
נאורה, (נאורה, 2004), מתכנתת המגדירה עצמה כ"אמנית רשת", טוענת, שהחברה נמצאת במאבק: "מאבק בין השואפים להעצמת הפיקוח והשליטה (ממניעים של צבירת הון), לבין השואפים לשחרור התרבות משליטה זו. אין סיבה לעצום עיניים ולהתעלם מההזמנה הזו למודל החדש, אלא עלינו להתאים אותו לאורחות חיינו ועיסוקינו. זה עניין פרקטי, ואף צו השעה” (שם, 2004). ברצוני להתמקד במודלים של פיתוח והפצה חלופיים. כלומר, הפקת תכנים ויישומים בצורה הנתפסת לעתים כאלטרנטיבית, כשההיבט המשפטי העומד לפנינו, בכל הקשור להפצה, הוא חוקי הקניין הרוחני וכללי הגנותיו, כגון, זכויות יוצרים ורישום פטנטים. כאמור, מאז ומעולם שונו חוקים על מנת להתאימם למציאות הקיימת ולנורמות החברתיות הרלוונטיות. חוקי זכויות היוצרים, שמקורם בתקופה שקדמה להמצאת המחשב, נועדו לפקח על הוצאות לאור, על מנת שאלה לא יפיקו רווחים על חשבון היוצר ללא ידיעתו. לורנס לסיג, (לסיג, 2004), פרופסור למשפטים מאוניברסיטת סטנפורד, טוען שכיום חברות מסחריות מחזיקות בזכויות על יצירות רבות ועושות שימוש בחוקים אלה על מנת למנוע מיצירות חדשות להיווצר.
במקומות שונים בעולם כבר מנסים להתמודד עם הפער הזה.  אך, עדיין קיים פער בין המציאות והנורמות החברתיות, למערכת הממסדית. יוחאי בנקלר, (Benkler,
2 000) פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ניו יורק, סבור, שיתרונה העיקרי של רשת האינטרנט, הוא ביכולת לקיים תקשורת המונים לא מתווכת ולא רק הרחבת המסחר. לטענתו, חוקים הקשורים לאמצעי התקשורת, צריכים לעסוק בהבטחת המידע, לצורכי יצירתיות המשתמשים. עידן הרשתות הדיגיטליות, מאפשר צורות חקיקה שונות ולכן חשוב להתמקד באפשרויות החיוביות, עבור כלל החברה."זיהוי ושמירה על נגישות הציבור למקורות מידע, חשובה למדינה דמוקרטית" (שם, 2000, עמ': 562) .
תפיסה חדשה ישנה בעבודה זו אציג ואבחן באופן ביקורתי, תפיסה כללית הקשורה, בבסיסה, להגדרת המושג – "מידע". אותה תפיסה נובעת מהסביבה הטכנולוגית בה אנו חיים.
במהלך שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, עם התפתחות טכנולוגיית רשתות המחשוב, קהילות וירטואליות החלו לתפוס תאוצה. במקביל, החלו חברות מחשבים, לפתח תוכנות קנייניות לשוק הפרטי. תוכנות אשר "סגורות" בפני המשתמש. כלומר, אותן חברות מכרו זיכיון עבור השימוש במוצר שהוא, למעשה, קוד מחשב – תוכנה.
בתגובה, התפתחה התפיסה החלופית, האלטרנטיבה המתנגדת לשינוי. אנשי מחשוב, משפט וכלכלה, פיתחו מודלים שונים לפיתוח והפצה. מודלים המבוססים על העיקרון הישן, על פיו, קוד התוכנה צריך להישאר חופשי. אותם אנשים יצרו, למעשה, את מה שמכונה כיום, "תנועת הקוד הפתוח", (ריימונד, 2004). תנועה, אשר אינה רואה במידע מוצר בעל ערך חליפין. בהתאם לכך, רשת האינטרנט מהוה, כיום, חלק מרכזי מכלל תחומי החיים (ולא רק בתחום הטכנולוגי) גם אותה תפיסה חלופית, קשורה לכלל תחומי החיים. צורת הפיתוח – צורת החברה.
חוקרים כלורנס לסיג (לסיג, 2004), יוחאי בנקלר (Benkler, 2000), ועוד רבים נוספים, (אליהם אתייחס בהמשך) מזהירים מפני "סגירת התרבות”, וסיומה של החברה החופשית. בעבודה זו, ברצוני לבדוק מהו הפוטנציאל הגלום, בשיטת הפיתוח, שמייצגת תנועת הקוד הפתוח, כאמצעי המסוגל לחולל שינוי חברתי. כלומר, הבטחת השמירה על חופש התרבות והחדשנות בחברה, באמצעות יצירת תכנים בצורה פתוחה ושתופית.  בהמשך אנתח תופעות חברתיות, פרויקטים ופרקטיקות יישומיות הקשורות לצורה זו של פיתוח. בפרק הראשון, אבצע סקירה היסטורית, במטרה להבין כיצד הגיעה החברה המערבית למצב הנוכחי.
אתייחס ללידה ולהתפתחות של חוקי הקניין הרוחני וגם לפיתוחים ולהוגים שונים, כריצ'רד סטולמן, (סטולמן, 2004), שייסד את פרויקט פיתוח מערכת ההפעלה הפתוחה, (שבמשך הזמן שולבה עם תוכנת "לינוקס").
אבחן את הרעיון אשר עומד מאחורי המושג “copyleft”, שטבע דון הופקינס (נאורה, 2004), כמו גם, למנגנון ה- Creative Commons, שפיתח לורנס לסיג (לסיג, 2004). בפרק השני, אנמק את היתרונות והיכולות שמציעה תפיסת הקוד הפתוח, כפי שמצא אריק ס.ריימונד, במחקרו, "הקתדרלה והבזאר" (ריימונד, 2004). אתייחס, לדו"ח שהוזמן על ידי האיחוד האירופי, (Working Group on Libre Software, 1999).
שבמסקנותיו נקבע, שתעשיית הקוד הפתוח יוצרת הזדמנות עבור מדינות אירופה, לקביעת מדיניות ליברלית לטכנולוגית המידע. אתייחס גם לנייר העמדה בנושא "קוד פתוח בממשלות ורשויות ציבוריות”, שהגיש, לפני כשלוש שנים, עו"ד חיים רביה (רביה, 2004), לוועדת המדע והטכנולוגיה של כנסת ישראל.   בפרק השלישי, אתמקד בתוצרי המדיה הפתוחים, וייצור הידע הפתוח. אתייחס בהרחבה, לרשת העיתונות-הפתוחה, "אינדימדיה" ולאתר, האנציקלופדיה-הפתוחה “ויקיפדיה”.
אבחן את אותם תוצרים ופיתוחים, בעזרת המלצות החינוך לאורינות מדיה. אבדוק האם, בעזרת פיתוחי קוד פתוח, ניתן להקנות אורינות מדיה. בנוסף, אסביר את הטענה, העקרונית, שקוד פתוח, הוא, למעשה – צריכה ביקורתית.
בסיכום, אסביר, מדוע קיים בתפיסות הקוד הפתוח, פוטנציאל לשינוי חברתי. איך, על ידי יישום התפיסה ושמירה על עקרונותיה הבסיסיים, ניתן למעשה, בסבירות מסוימת, למנוע את הגבלת החופש ואף להרחיב את חירות האדם. *                 עבודה זו הודפסה בהמעבד תמלילים פתוח, הכלול בחבילת: Open Office 1.1.0.  (להורדה, הפצה עברית בחינם:  www.OpenOffice.org.il)