מגמת הגלובליזציה של ארגונים יוצרת הזדמנויות לנהל ולהיות מנוהלים על ידי אנשים מתרבויות אחרות. בהשפעת מגמה זו, התפתח חקר נושאים בין- תרבותיים ומחקרים רבים עוסקים בהשפעת תרבות לאומית על מגוון תופעות ארגוניות, אספקטים ניהוליים בארגונים וכל על עמדות והתנהגויות עובדים. בעולם המודרני, עולה הדמיון בין תרבויות לאומיות, בביטויים שטחיים של תרבות כגון: דמיון בלבוש, מוצרים, תוכניות טלוויזיה, שימוש במילים אופנתיות וכו', אך עדיים קיים שוני משמעותי בין מדינות בערכים, אשר קובעים עבור אנשים את משמעות מנהגיהם. Hofstede יצר תיאוריה בעלת חמישה ממדים מרכזיים אשר מבחינים בין תרבויות בעולם. ממדים אלה מסווגים כ"אינדיבידואליזם", "מרחק כוח", "הימנעות מאי ודאות", "גבריות", ו"אורינטציה ארוכת טווח לעומת קצרת טווח" / "אורינטצית זמן עתידית". ממדים אלה מייצגים את האלמנטים הבסיסיים של המבנה המשותף במערכת התרבותית של מדינות, הם מספקים מסגרת חשובה לא רק לניתוח תרבות לאומית, אלא גם לבחינת השפעות הבדלים תרבותיים על ניהול ועל ארגונים. עבודה זו תעסוק ביפן ורוסיה ותסקור את המגמות עבור עסקים משותפים תוך ניתוח כל מדינה בפני עצמה השונה והדומה ביניהם, הסקת מסקנות והמלצות לשיתוף פעולה בין המדינות.