עבודה בנושא יחסי התקשורת וההמון א. הקדמה הדפוס הומצא על ידי גוטנברג במחצית המאה ה-15, ומסמל את ראשית התופעה של תקשורת ההמונים (אליאב-פלדון, 2000: 14), אולם בעוד שמלכתחילה נתפסה ההמצאה לשיעתוקם של ספרים בכמויות גדולות, הרי שניתן לראות בפעולותיו של הבריטי קאקסטון, שהיה המדפיס הראשון בבריטניה,  את ראשיתה המעשית של תקשורת ההמונים. הוא הדפיס פרסומות למרכולתו והפיצן. בכך הוא יכול היה לפנות לקהל רחב ולהשפיע עליו, גם מבלי שיפגש עימו פנים אל פנים (שם: 56). ב"מלחמת האיכרים" (1524) כבר נעשה שימוש נרחב בדפוס לצורך הפצת סיסמאות תעמולה לותרניות ולגיוס תומכים, כאשר הדפוס סייע להפיכת המרד לתנועת המונים (שם: 77). בשלהי המאה ה-19 החלו להתפתח טכנולוגיות חדשות לחלוטין, כמו הצילום, ההקלטה, הרדיו, הטלפון והטלויזיה, ובשלהי המאה ה-20 המהפכה הדיגיטלית. בולטים בה האינטרנט, הדואר האלקטרוני ולווייני התקשורת (שם:
15). במאה ה-18 החלו להיות נפוצים מאד עיתונים. נעשה בהם שימוש לצורך הפעלת המונים, הפחדתם, ריגושם והפיכתם לקול ההמון. נעשה בהם שימוש גם לצרכי המהפכה הצרפתית (אלידע, 1997: 4-8). לפיכך תהא השאלה שתעמוד במרכז עבודתי: האם התקשורת, מאז התפתחותה, משפיעה על ההמונים ומניעה אותם, או שגם ההמונים, בפעולותיהם, מפעילים את התקשורת לצרכיהם? על כך אבקש לענות, תוך סקירה אינטגרטיבית של תקשורת ההמונים לתולדותיה.      ב. השפעת תקשורת ההמונים על ההמון…