ניתוח מחזה- "הכלה וצייד הפרפרים"

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 3740
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

מבוא נסים אלוני נולד בשנת 1926 למשפחה קשת יום, שהתגוררה בשכונת פלורנטין בתל אביב. "השכונה" והדינמיות בה התנהלו ענייניה על ידי הילדים, סיפקו כר נרחב לדמיונו הפורה, כששנים רבות לאחר מכן תיאר אותה בסיפורי ה"ינשוף" שלו. פלקט ב"הבימה" של הצגת "בגדי המלך"עם סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "השכלה" התגייס לנוטרות ושם החל לכתוב לשבועון "במחנה" עם סיום שירותו הצבאי התמנה אלוני לעורך הספרותי של "אשמורת" ולחבר מערכת "בעין". נטל חלק פעיל במלחמת העצמאות, כחייל קרבי. למד היסטוריה כללית ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים (אלוני, 2003).
ב-־1953 הועלה מחזהו הראשון "אכזר מכל המלך" בתיאטרון הלאומי "הבימה" ועורר הד גדול בקרב שוחרי התיאטרון. המחזה עוסק בדמותו של המלך ירבעם בן נבט, ובעלילת המחזה משרבב אלוני השקפות עולם ועמדות אישיות בנושאים על סדר היום הציבורי. ב-־1961 הועלה ב"הבימה" מחזהו "בגדי המלך" שמיקם אותו כמחזאי ישראלי מוביל.
ב-־1963 הקים אלוני, עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, את "תיאטרון העונות", שבמסגרתו העלה כמחזאי-במאי את "הנסיכה האמריקאית" (בן מרדכי, 2004). מכאן ואילך ביים אלוני את מחזותיו. בנוסף כתב מערכונים להצגות הגשש החיוור וביים אחדות מתוכניותיהם. הרבה ממחזותיו של אלוני עוסקים במלכים ונסיכים כמו: "בגדי המלך", "הנסיכה האמריקאית", "הכלה וצייד הפרפרים" ו"אדי קינג". מחזות נוספים: "הצוענים של יפו", "המהפכה והתרנגולת", "לוקאס הפחדן", "הנפטר המתפרע", "נפוליאון חי או מת". כמו כן כתב אלוני קובץ פרוזה בשם "רשימותיו של חתול רחוב". אלוני זכה בתואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל בשנת 1992.
אלוני הוא חתן פרס ישראל לתיאטרון, 1996 (גלרון גולדשלגר, 2007). בעבודה זו בחרתי לדון באחד ממחזותיו של אלוני, "הכלה וצייד הפרפרים". מחזה זה עוסק בפגישה מקרית בין הכלה מי וצייד הפרפרים גץ בגן ציבורי. הכלה ברחה מפני החתן משום שהוא אינו מסוגל או מסרב לבטא את שמה, אלא להביע אותו  בנגינה ובצליל. תפקידו של גץ התמהוני הוא כשל חפץ שמאפשר למחזאי לבטא את חוסר המשמעות של הקיום (וילף, 1981). בעבודתי אבקש לבחון את התפתחותו של סיפור זה, תוך הצגה של הלשון בה מתקיים המחזה, הצגה של הדיאלוגים ומשמעותם והתייחסות לפן אחד של המסר החבוי ביצירה. תוכן עניינים: מבוא. 1
פרק 1. השימוש בדיאלוג במחזה. 2
פרק 2. הלשון במחזה. 6
פרק 3. מסר חברתי 8
ביבליוגרפיה. 10