תקציר העבודה:
עבודת פרה-סמינריון העוסקת בתכנון סקר שביעות רצון הרופאים במדינת ישראל הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. העבודה כוללת את מטרת המחקר, רקע, שאלת המחקר, משתני המחקר, שיקולים בבחירת אופן איסוף הנתונים(שאלון), השאלון, שיטת הדגימה, שימושים, מסקנות ומגבלות המחקר.
העבודה כוללת 5 מקורות ביבליוגרפים.
ציון העבודה-100.
קורס:
עיונים בסקרים ומשאלי דעת קהל מטרת הסקר ושאלת המחקר:
א) מטרת הסקר לבחון את שביעות רצונם של הרופאים על פני מספר תחומים.
    נושא שביעות הרצון מעסיק שנים רבות את חוקרי עולם העבודה, בעיקר בתחומים ניהול משאבי          אנוש, התנהגות ארגונית ומדעי ההתנהגות.
מאמץ ניכר הושקע בליבון מימדיה השונים של שביעות        הרצון ולשם כך נבנו כלי מחקר רבים, בעקר באמצעות שאלוני סקר.
    שביעות הרצון נבדקת כיום על פני מספר רב של מרכיבים ובהם שביעות הרצון מן העיסוק ומין     האפשרות להתקדם ולהתפתח בו, שביעות רצון מן הארגון המעסיק, שביעות רצון מן התגמולים,     שביעות רצון מיחסי העבודה והאקלים החברתי ושביעות רצון מן הממונים והעמיתים ומתנאי העבודה.
    תיאורית שני הגורמים של הרצברג מבחינה בין גורמים היוצרים שביעות רצון אצל עובדים ולכאלה    היוצרים חוסר שביעות רצון:
   גורמים מוטיבטוריים: יוצרים שביעות רצון וקשורים לתפקוד עצמי כגון תוכן התפקוד והעניין,    אפשרות לביטוי יצירתי וכדומה.
   גורמים היגיניים: יוצרים חוסר שביעות רצון בהעדרם, מדובר בתנאים חיצוניים לתפקיד הנדרשים    לעובד כדי לתפקד היטב בעבודה, כגון שכר ותגמול, ניהול איכותי, סביבה חברתית ונעימה, תחושת     בטחון בעבודה, ואפשרות לחיים מחוצה לה.
   מחקרים הוכיחו כי עמדות ורגשות חיוביים באשר להיבטים שונים הקשורים לארגון ולאנשים שבו    מביאה את האדם לתפקד באופן טוב ומועיל לארגון ולהפך.    בשנים האחרונות התפתחה ספרות רבה הבוחנת את שביעות רצונם של הרופאים והשפעתה על החולים    הרופאים עצמם והארגונים בהם הם עובדים. הסיבה העיקרית למחקרים אלו נובעת בעקבות ירידה    מגמתית בשביעות הרצון של הרופאים לאורך השנים. הרופאים כיום עומדים בפני עליה מתמדת של    דרישות בזמן עבודה, שינויים טכנולוגיים מהירים, עבודה יום יומית מאומצת עם מספר רב מידי של    חולים, לקיחת אחריות עבור החלטות קריטיות ההתמודדות עם ההשלכות של החלטות כאלו והלחץ    המתמיד להימנע מטעויות.
   עבור רופאים ירידה בחוסר שביעות רצון מתקשר עם רמות גבוהות יותר של שחיקה, בעיות נפשיות    טיפול לקוי בחולים ורשימת תרופות לא מתאימות.
   עבור החולים חוסר שביעות רצון מקושרת עם טיפול לקוי וחוסר שביעות רצון החולה.
   עבור מערכת הבריאות חוסר שביעות רצון מקושרת עם עלויות גבוהות , תביעות, חוסר אמון וכ"ו.
   "ההסתדרות הרפואית בישראל"(הר"י) הינו ארגון העובדים היציג של רופאי ישראל הפועל כארגון    עצמאי בלתי תלוי ובלתי מפלגתי לקידום הרופאים והרפואה בישראל.
   מטרת הארגון הינה לקדם את הענינים  המקצועיים, המדעים, והכלכליים של חבריה ולשמור על רמה    מקצועית ואתית של מקצוע הרפואה ולדאוג למעמד הרופא והרפואה והרפואה בארץ.
   על מנת להגשים מטרות אלה פנתה אלי הר"י לבצע סקר אשר יבחן לעומק שביעות הרצון של    הרופאים בישראל.
   כפי שציינתי קודם סקר שביעות רצון יש לבדוק על פני מס רב של מימדים, על מנת לעמוד בדרישות    המטלה אציג שלוש שאלות מחקר אותם נבחן באמצעות הסקר אשר מהוות חלק מן הסקר המלא.
הסקר יבחן את שביעות רצונם של הרופאים על פני מספר תחומים.
להלן שאלות המחקר:
– הקשר בין תחושת המימוש והסיפוק העצמי לשביעות רצון הרופאים.
– הקשר בין תנאי העבודה לשביעות רצון הרופאים.
– הקשר שבין יחסי רופא-חולה לשביעות רצון הרופאים.
ב) השערות המחקר:
  – קיים קשר חיובי בין תחושת המימוש והסיפוק העצמי לשביעות רצון הרופאים.
– קיים קשר חיובי בין תנאי העבודה לשביעות רצון הרופאים.  – קיים קשר חיובי בין יחסי רופא חולה לשביעות רצון העובדים.
בנוסף אני משער כי ימצאו פערים בין רמת הסיפוק והמימוש העצמי לבין רמת שביעות הרצון הכללית של הרופאים בעיקר בקרב הרופאים הצעירים.
רמות שביעות הרצון בתנאי העבודה ויחסי רופא חולה יהיו נמוכים יותר בקרב רופאים צעירים אשר עובדים קשה יותר ביחס לרופאים וותיקים, כמו כן יתכנו פערים ברמות שביעות הרצון בין רופאים המועסקים במגזר הציבורי לבין רופאים אשר עובדים בגזר הפרטי בלבד.
באופן כללי אני משער כי הרופאים שבעי רצון מעבודתם אך רמת שביעות הרצון תרד ביחס לשנים קודמות.
משתני המחקר והשאלון:
א)       משתנים בלתי תלויים                                               משתנים תלויים                 תחושת סיפוק ומימוש עצמי                                      שביעות רצון הרופאים               תנאי העבודה                                                        שביעות רצון הרופאים        יחסי רופא-חולה                                                    שביעות רצון הרופאים