מודל מאפייני התפקיד של הקמן ואולדהם (1976) הינו תאורייה קוגנטיבית אשר מטרתה העיקרית היא לבחון כיצד מאפייני התפקיד של העובד משפיעים על המוטיביציה, ולבדוק מהם הגורמים להעלאת הציפיות וחיזוק הקשרים.  יישום המודל נעשה בעיקר על מנת לפתח יחסי עבודה עם הלקוח (פיתוח מיומנויות, אוטונומיה וקבלת משוב), בכדי ליצור העשרה אנכית של התפקיד (קרי, האצלת סמכויות לעובד ויצירת אוטונומיה ומגוון מיומנויות) וכן לפתיחת ערוצי משוב (מקולגות, לקוחות, כפופים לעובד וכו'). כמו כן, משמש המודל לתפקיד חשוב של שילוב משימות. במה דברים אמורים? שילוב משימות של אנשים שונים בעבור משימה אחת ספציפית, דהיינו מגוון מיומנויות וזהות משימה בודדת. עם זאת, כבר עתה חשוב לזכור כי קיימים קשיים לא מעטים ביישום המודל: קיימות מגבלות טכניות של התפקיד שהרי לא ניתן להעשיר כל תפקיד ותפקיד (לדוגמא – מציל בבריכה). נוסף לכך, לאדם באופן טבעי קיימת נטיה טבעית להתנגד לשינויים מצד עובדים ומנהלים, שהלא השגרה היא בדרך כלל הסיטואציה המועדפת עליו שכן היא מעניקה לו בטחון וודאות. הנחת הבסיס של הגישה גורסת כי על מנת שתווצר מוטיביציה גבוהה בעבודה חייבת להתקיים שלושה תנאים הכרחיים:
א. משמעות – האדם צריך לתפוס את עבודתו ולהעריך אותה כמשמעותית וכבעלת ערך ב. אחריות – האדם צריך לתפוס עצמו כאחראי לתוצאות הסופיות ולטיב עבודתו ג. ידע – האדם צריך לתפוס את המצב כך שהוא יודע מהן התוצאות.
העבודה ללא מקורות