שאלה מס' 1
 הרציונאל העומד בבסיס החלת הדין המשמעתי על מתמחים הוא העובדה שהמתמחה במשרד עורך הדין נוטל חלק במן שירות ללקוח, והוא חשוף לרבות מן הבעיות, שבפניהן ניצב עורך הדין בעצמו. כדוגמא ניתן לקחת את העובדה שהמתמחה רשאי לייצג את הלקוח בעניינים שמתנהלים בבית משפט השלום (בכפוף לסייגים). הלשכה, בהפעלת סמכויותיה בכל הנוגע להתמחות, היא נאמן של הציבור הרחב, ועליה להפעיל את סמכויותיה כדי לשרת את טובת הציבור. חובתה להבטיח, במידת האפשר שההתמחות תשלים את ההכשרה הנדרשת מן המתמחים, לפני שהם מתקבלים כחברים בלשכת עורכי הדין, וניתנת להם רשות להציע שירותים לציבור הרחב. על כן בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחויבים, גם עליו.
המתמחה צריך להבין את גודל המסגרת שאליה הוא נכנס ואת החשיבות והאחריות שעומדות מאחורי פעולותיו במיוחד על גורלם של לקוחותיו.
שאלה מס' 2
 לכאורה ניתן ליישם את הדין המשמעתי המיועד לעורכי דין גם על המתמחה בעריכת דין, אך עם זאת נראה כי יש צורך לאבחן, שכן למתמחה אסור העיסוק בפעולות שיוחדו לעורך דין, באשר אינו עורך דין. עיסוקו בפעולות אלו הוא אך ורק בחסותו של עורך הדין ומטעמו. לדוגמא, מתמחה המנהל משא ומתן לקראת הסכם, עושה כן כמייצג של מאמנו, ואותו בלבד. מבחינה זו אין מעמדו של המתמחה שונה ממעמדו של כל אדם אחר, באשר אינו עורך דין, שעורך דין יעסיק בעבודות שיוחדו לעורך דין, כמו, למשל, –