עבודה פרה סמינריונית דיני עבודה העסקת עובדים על-ידי חברות כוח אדם       א. מבוא
לאחרונה החלטתי להתפטר מעבודתי, באחת הרשויות הממשלתיות הגדולות משום שהגעתי למסקנה שאנני רוצה להיות עובדת מסוג ב'. כשהתחלתי את עבודתי שם כל עובדי הקבלן הסתובבו במסדרונות ממורמרים, כמעט ולא היה שם עובד אחד שדיבר בשבחו של מקום. כולם דיברו על כך שהם מרגישים מקופחים ועובדים מסוג ב'.
חשבתי בליבי, כנראה שעובדים אלו מועסקים המון שנים בתפקיד ,די נמאס להם מהארגון וטבעי לחשוב שהם "יקטרו". "הנחיתה" שלי לא איחרה לבוא. החשיפה הראשונה שלי לפער בין העובדים הייתה כאשר הזמינו את "כל" העובדים להרמת כוסית לקראת החג. מסתבר, שלא כל העובדים כלולים בכך ולעובדי כ"א אין צורך לאחל חל שמח.. ואט אט התחלתי להבין למה התכוונו עמיתותיי למשרד. העובדים הקבועים מקבלים תלושים שמנים לחגים בעוד אני מקבלת מתנה צנועה מחברת כוח האדם, וזאת רק אם אטריח את עצמי למשרדיה. העובדים הקבועים יוצאים לטיולים מסובסדים בארץ ובעולם, טיולים אליהם עובדי כוח אדם אינם מורשים להצטרף, ועוד דברים רבים שגרמו לי להרגיש כעובדת סוג ב'. זוהי תמונה עגומה, ששני עובדים שיושבים האחד ליד השני ומבצעים עבודה זהה לחלוטין יקבלו שכר ותנאים כל כך שונים בצורה מהותית. מכיוון והנושא קרוב לליבי, בחרתי בעבודה זו לבחון את נושא העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם ולבדוק את חוסר הצדק הקיים במצב של עובד זמני. ב.
הגורמים הכלכליים והחברתיים שהביאו לשגשוגן של חברות כוח האדם במשק הישראלי –