הרגולציה בישראל למניעת מגפת הקורונה

תוכן העניינים

מבוא 3
1.סקירת ספרות 5
2.מסגרת תיאורטית 8
2.1.שימוש במגוון כלים רגולטוריים 8
2.2.רגולציה של סיכונים ואסדרת תחומים שלא הוסדרו קודם לכן 9
2.3.רציונליות מוגבלת 10
2.4.מדיניות פטרנליסטית 11
2.5.המתח בין הגנה על הפרטיות לעומת האינטרס הציבורי 11
3.ממצאים 15
3.1.ישראל והקורונה: התפתחות הרגולציה בישראל בעניין מגפת הקורונה 16
3.2.שימוש במגוון כלים רגולטוריים בתקופת מגפת הקורונה 18
3.3.רגולציה של סיכונים בתקופת מגפת הקורונה 18
3.4.מגפת הקורונה, רציונליות מוגבלת ודחיפות קלות 19
3.5.מגפת הקורונה ומדיניות פטרנליסטית 19
3.6.מגפת הקורונה והמתח בין הגנה על הפרטיות לעומת האינטרס הציבורי 22
3.7.סיכום הממצאים 23
4.דיון בשאלת המחקר 25
5.סיכום 27
ביבליוגרפיה 29

מבוא
עבודה זאת עוסקת בנושא הרגולציה בישראל למניעת מגפת הקורונה.
בהמשך לכך, שאלת המחקר היא: מהי הרגולציה העדכנית בישראל למניעת מגפת הקורונה, וכיצד ניתן להסביר אותה?
בהתייחסות למילה “העדכנית” קיימת חשיבות לתאריך. עבודה זאת נכתבת בינואר 2022, ובימים אלו חלים, בישראל ובעולם, שינויים ברגולציה למניעת מגפת הקורונה, בעיקר בגלל החשש מוריאנט אומיקרון.
שאלת המחקר חשובה כי היא עוסקת במתח שבין זכויות הפרט לבין הגנה על בריאות הציבור. ואכן, כאשר מעריכים אמצעי מדיניות מתבקשת תשומת לב למידת הביסוס של מידת האפקטיביות של האמצעי ושל השלכות יישומו על היבטים אחרים, בדגש על הפגיעה האפשרית בזכויות. (קרמניצר וסוליציאנו-קינן, 2021).
התזה בעבודה היא כי הרגולציה העדכנית בישראל למניעת מגפת הקורונה מיועדת להפחתת מקרי ההידבקות במחלה. הרגולציה משתנית בהתאם לחומרת המגפה בישראל, סכנת התפשטות זנים חדשים של הנגיף, ובהתאם להתפתחות הידע המדעי-רפואי בנושא.
מהלך העבודה: העבודה פותחת בהצגת מסגרת תיאורטית ולאחר מכן מוצגת הרגולציה בישראל, בעיקר לפי המסגרת התיאורטית. לבסוף, מובאים דיון בשאלת במחקר, סיכום ומסקנות.
מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (19 (COVID- שהוא נגיף מזן SARS-CoV-2. ההשפעה העיקרית של הנגיף היא הפרעה לפעולת הריאות, ובשל כך, מניעת אספקת חמצן לאיברים שונים בגוף האדם. (2020, Maital & Barzani). המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין, ומאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם ועוררה בהלה. כמו כן, המגפה יצרה עומסים גדולים על מערכת הבריאות, ואף הובעו חששות מפני קריסת מערכת האשפוז (2021, Rossman et al.). במרץ 2020, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על וירוס 19-COVID כעל מגפה עולמית. כחלק מהתמודדות עם הנגיף בישראל, בחודש מרץ 2020 הוחלט על הגבלת התנועה והיציאה מהבית כאסטרטגיה למניעת התפשטות הנגיף.
ראוי לציין כי מספר מנהיגים בעולם ניסו בתחילת המגפה שלא להטיל מגבלות ואף לטעון בפני הציבור כי הסכנה אינה גדולה.(2020) Alemanno מציין כי בולטים בעניין זה היו דוטרטה (פיליפינים), בולסונרו (ברזיל), ג’ונסון (בריטניה) וטראמפ (ארצות הברית). משבר הקורונה גורם וצפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת מקומית. (אבירם-ניצן, 2020).
המגפה הביאה גם להקלות רגולטוריות. השפעתו העצומה של נגיף הקורונה על בריאותם וחייהם של אנשים רבים וכן על הכלכלה כולה הביאה את מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לבחון את בטיחותם ויעילותם של תרופות וחיסונים במסלול מהיר במיוחד (בר-אל, 2020). ואכן, לדעת גיא מור (2020), בעת משבר, יש להקפיד במיוחד על האיזון בין הרגולציה לבין הצורך בחדשנות ובדינמיות.