מבוא לפסיכולוגיה - סיכום מלא (10136)
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | סיכום למבחן |
מקצוע | פסיכולוגיה |
קורס | מבוא לפסיכולוגיה |
מילות מפתח | מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לפסיכולוגיה סיכום, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה סיכום, קורס מבוא לפסיכולוגיה סיכום |
ציון | 100 |
שנת הגשה | 2024 |
מספר מילים | 19692 |
תקציר העבודה
פרקים
גישות מרכזיות בפסיכולוגיה
שיטות מחקר בפסיכולוגיה
היסודות הביולוגיים והאבולוציוניים של ההתנהגות
חישה ותפיסה
למידה (הגישה ההתנהגותית)
זיכרון
תהליכים קוגניטיביים
פסיכולוגיה חברתית
פסיכולוגיה התפתחותית
רגש
הבנת האישיות
הפרעות פסיכולוגיות
פרק 1
גישות מרכזיות בפסיכולוגיה
נושאי הפרק
מהי פסיכולוגיה?
דמיון בין פסיכולוגיה לתחומי דעת אחרים
מטרות הפסיכולוגיה
מקצועות הפסיכולוגיה
מהי פסיכולוגיה?
פסיכולוגיה: מדע החוקר את ההתנהגות ואת התהליכים המנטליים העוברים על יחידים.
מדע: תחום ידע שקביעותיו מבוססות על איסוף נתונים באופן אובייקטיבי.
התנהגות: הפעולות הגלויות של האדם.
תהליכים מנטליים: תהליכים קוגניטיביים ורגשיים הסמויים מהעין.
היחיד: מושא הניתוח הפסיכולוגי.
דמיון בין פסיכולוגיה לתחומי דעת אחרים
פסיכולוגיה ו…
סוציולוגיה/אנתרופולוגיה: שתיהן חוקרות את התנהגות האנושית, אך הפסיכולוגיה מתמקדת בהתנהגותם של יחידים והסוציולוגיה/אנתרופולוגיה מתמקדת בהתנהגותם של קבוצות, חברות או תרבויות.
ביולוגיה: שתיהן חוקרות את התהליכים המוחיים והביוכימיים בבסיס ההתנהגות האנושית.
מדעי המחשב, מתמטיקה יישומית: מדעי הקוגניציה – חקר האופן בו פועל המוח האנושי.
רפואה, חינוך, משפטים וסביבה: ממדעי הבריאות – שאיפה לשפר את רווחת הכלל ואת רווחת הפרט.
מטרות הפסיכולוגיה
לתאר: לאסוף באופן אובייקטיבי נתונים מהשטח על ההתנהגות בכדי לתארה, ע"י שימוש במדדים אובייקטיבים למדידת ההתנהגות.
קיימות רמות שונות של תיאור ההתנהגות – רמה הכוללת המתארת את התנהגות האדם בהקשרים חברתיים ותרבותיים מורכבים,
או רמה מפורטת המתארת התנהגויות ספציפיות ומצומצמות.
לדוגמא – מהם ההבדלים המגדריים ברמת החרדה, מהי השפעת צריכת קפאין על רמת החרדה.
להסביר: לאתר את הגורמים הפנימיים (הקשורים באדם עצמו) או החיצוניים (הקשורים במאפייני המצב/הסביבה) של ההתנהגות.
לדוגמא – מהן הסיבות שבגללן נשים נוטות לסבול מרמת חרדה גבוהה יותר מגברים.
לנבא: לחזות את התנאים בהם סביר כי ההתנהגות תתרחש בעתיד, ע"י מציאת הקשר בינה לגורמים המשפיעים עליה.
לדוגמא – ככל שצריכת הקפאין תהיה רבה יותר, כך רמת החרדה תהיה גבוהה יותר.
לפקח: לשלוט או להשפיע על ההתנהגות, ע"י שינוי הגורמים המסבירים/מנבאים אותה –החלשת הגורמים כדי להפחית את ההתנהגות,
וחיזוק הגורמים כדי להגביר את ההתנהגות.
לדוגמא – יש להפחית את צריכת הקפאין כדי להפחית את רמת החרדה, יש להגביר את מס' שעות השינה כדי לשפר את רמת ריכוז.
מקצועות הפסיכולוגיה
פסיכולוגים קליניים: מאבחנים ומטפלים בהפרעות פסיכולוגיות ובסוגיות נוספות של התנהגות מסתגלת.
פסיכולוגים שיקומיים: מעניקים חוות דעת וייעוץ לאנשים בעלי לקות/חולי, ולמעגלם החברתי.
פסיכולוגים התפתחותיים: חוקרים את השינויים בתפקוד הפיזי, קוגניטיבי וחברתי לאורך החיים ואת ההשפעות הגנטיות והסביבתיות עליהם.
פסיכולוגים חינוכיים: חוקרים ומעצבים תוכניות הקשורות בהוראה, למידה וטיפול בילדים.
פסיכולוגים חברתיים: חוקרים את התנהגות היחיד בתוך קבוצות חברתיות, ותהליכים קוגניטיביים הקשורים במידע חברתי.
פסיכולוגים קוגניטיביים: חוקר תהליכים מנטליים כגון; זיכרון, תפיסה, פתרון בעיות, שפה, קבלת החלטות וכו'.
פסיכולוגים ביולוגיים: חוקרים את היסודות הביוכימיים של ההתנהגות, הרגשות והתהליכים המנטליים.
פסיכולוגים ארגוניים/תעסוקתיים: חוקרים את הגורמים המשפיעים על התפקוד המקצועי ומיישמים את תובנותיהם במקומות עבודה.
פסיכולוגים ניסויים: חוקרים התנהגויות, רגשות ותהליכים מנטליים ע"י עריכת ניסויים במעבדות.
פסיכולוגים אישיותיים: מפתחים תיאוריות ומבחנים להערכת הבדלים אישיותיים, וחוקרים את השפעות הגנטיקה והסביבה על הבדלים אלו.
פסיכולוגים רפואיים: חוקרים כיצד הבדלים בסגנון החיים משפיעים על הבריאות הפיזית, מעריכים ומתכננים תוכניות להתמודדות ושינוי התנהגויות לא בריאות.
פסיכולוגים משפטיים: מיישמים ידע פסיכולוגי על בעיות בתחום אכיפת החוק.
פסיכולוגים של הספורט: בוחנים את התפקוד הפסיכולוגי של ספורטאים, משתמשים בעקרונות פסיכולוגים כדי לסייע לספורטאים להגיע לתפקוד מקסימלי.
תיאוריות פסיכולוגיות
1. הגישה הפסיכודינמית (פרויד)
התמקדות בקונפליקטים בין דחפים ביולוגיים מולדים (מין ותוקפנות) לבין דרישות החברה המופנמות הסותרות אותן.
המטרה העיקרית של ההתנהגות – הפחתת המתח הנוצר מהקונפליקט בין הדחפים ל"מצפון".
האדם חסר חופש בחירה – הקונפליקטים והדחפים הלא-מודעים שולטים בהתנהגותו.
גילאי הילדות (לידה-גיל ההתבגרות) מעצבים את האישיות הבוגרת.
שיטת הניסוי: פיתוח מודלים המתבססים על עבודה עם מטופלים בעלי הפרעות פסיכולוגיות, כגון; ניתוח חלומות ופליטות פה לזיהוי התכנים הלא-מודעים שמעלים המטופלים.
2. הגישה ההתנהגותית (ווטסון, סקינר)
האדם כ"לוח חלק"; כל התנהגותיו הינן תוצר של תהליכי למידה סביבתית בעבר/בהווה (אין הבדלים מולדים בין בני אדם בהתנהגותם/אישיותם).
האדם חסר חופש בחירה – הלמידה הסביבתית שולטת בהתנהגותו.
למידת הקישור בין גירויי הסביבה לבין אינסטינקטים וצרכים מולדים – מעצבת את ההתנהגות.
התמקדות באופן בו גירויים סביבתיים מפיקים תגובות מהאורגניזם, ללא התייחסות לתהליכים מנטליים פנימיים מודעים/לא מודעים.
שיטת הניסוי: ניסויים מבוקרים/תצפיות ההתנהגות הגלויה בלבד – כולל ניסויים על בע"ח והחלת תוצאותיהם על בני אדם.
מטרת המחקר הפסיכולוגי: מציאת החוקים השלטים בהתנהגות, במטרה לנבא ולעצב אותה.
ווטסון: שלילית השימוש באינטרוספקציה (שיטת מחקר בה הנבדקים מדווחים באופן מילולי אודות מחשבותיהם ורגשותיהם) – נתפסה כשיטה סובייקטיבית מדי אשר לא ניתן לאמת את מהימנותה, ולכן אינה ראויה לשימוש במחקר המדעי.
סקינר- ביהביוריזם רדיקלי – טען כי התהליכים המנטליים אינם משפיעים על ההתנהגות, אלא מהווים בעצמם התנהגות המושפעת מגירויים סביבתיים.
3. הגישה ההומניסטית (רוג'רס, מאסלו)
האדם טוב מטבעו, בעל חופש בחירה כיצד לנהוג.
הכוח המניע את התנהגותו והתפתחותו של האדם – נטייתו הטבעית של האדם למימוש עצמי.
גישה הוליסטית: התייחסות לנפש האדם כשלמה– התמקדות בכוחותיה המודעים, אך גם בכוחות הלא-מודעים המשפיעים עליה.
בחינת התנהגותו של האדם כמושפעת מגורמים פנימיים ומכוחות חברתיים חיצוניים.
שיטת ניסוי: ניתוחי מקרה ומחקרים נרטיביים בהם הדם מספר את סיפורו האישי, חקר הוליסטי של האדם כהוויה שלמה (נפש וגוף) תוך כדי מודעות להקשר החברתי-תרבותי בה הוא נמצא והתייחסות לצרכיו ונטיותיו הייחודיות.
סביבה תומכת, מכילה, מטפחת ומותאמת לצרכיו הייחודים של הילד – מאפשרת לו להתפתח כראוי ולחתור לעבר מימוש עצמי.
התייחסות לכל שלבי החיים, כולל התמקדות בחשיבות יחסם החיובי הבלתי-מותנה של ההורים בילדות עבור התפתחות האישיות.
4. הגישה הקוגניטיבית
תהליכים קוגניטיביים (כגון; תפיסה, קשב, זיכרון, הסקת מסקנות, קבלת החלטות, פתרון בעיות וכו') מעצבים את ההתנהגות.
תהליכי החשיבה – מבטאים את הסיבות ואת התוצאות של ההתנהגות הגלויה.
היחיד מגיב למציאות הסובייקטיבית הנתפסת במחשבותיו, ולא למציאות האובייקטיבית.
התמקדות בתהליכי חשיבה מודעים ולא-מודעים (אוטומטיים).
שיטת ניסוי: ניסויים מבוקרים החוקרים את השפעת התהליכים הקוגניטיביים על ההתנהגות.
התמקדות בתהליכים הקוגניטיביים בהווה, אך הכרה גם בהשפעתו של העבר כמעבר את תהליכי החשיבה.
5. הגישה הביולוגית
התמקדות באופן בו תהליכים גנטיים, חשמליים וביוכימיים במערכת העצבים ובמערכת האנדוקרינית משפיעים על ההתנהגות.
שיטת הניסוי: חקר התהליכים הגנטיים, הפיזיולוגיים והביולוגיים בבסיס החשיבה וההתנהגות, חקר תפקודי המוח.
6. הגישה האבולוציונית (דארווין)
חקר האופן בו התנהגויות אנושיות משרתות/שירתו בעבר הרחוק את הישרדותו והסתגלותו של המין האנושי לסביבתו, ולכן הצליחו להשתמר לאורך דורות בתהליך הברירה הטבעית.
ההתנהגות – תוצר תהליכים אבולוציוניים, אינה נובעת מכוחות מודעים.
7. הגישה החברתית-תרבותית
התנהגותו של האדם מושפעת מההקשר החברתי-תרבותי בו הוא חי.
חקר האופן בו התנהגויות דומות/שונות בין תרבויות, מידת האוניברסליות של תיאוריות פסיכולוגיות בחברות שונות.