מדע שמתמקד בחברה. סוציו – חברה, לוגיה – מדע / תורה
סוציולוגיים חוקרים קבוצות חברתיות שונות בסדרי גודל שונים, מקבוצות קטנות כמו ארגונים ומקומות עבודה
וגם חברות שלמות בעולם כמו החברה הישראלית, החברה האמריקאית, החברה המערבית כולה ועוד.
המטרה של הסוציולוגיה היא להבין את התנהגותו של האדם בחברה, וכדי לעשות זאת אנחנו זקוקים לדמיון
סוציולוגי. דמיון סוציולוגי (מילס) המתכוון לאימוץ חשיבה סוציולוגית שמתבוננת בתופעות בהקשר הרחב
שלהם, תוך התנתקות מהמובן מאליו ומהמוכר לנו.
בספר הקורס יש דוגמא של התבוננות סוציולוגית על שתיית קפה, האדם הפשוט, הלא סוציולוג, יאמר כי הוא
שותה קפה כי זה טעים לו אך הסוציולוג, לעומת זאת, יחפש לבחון את התופעה מנקודת מבט רחבה יותר,
כהזדמנות לשבת עם אחרים, אירוע חברתי, הסוציולוג יראה בשתיית קפה סמל סטטוס, אירוע שמעיד על
המקום החברתי של האדם.
אפשר להסתכל על הקפה כמשקף את יחסי הניצול שבין המערב למדינות העניות שמייצרות אותו.
הדמיון הסוציולוגי מאפשר לנו להסתכל על תופעה בדרך אחרת, מעניינת יותר.
כמעט כל מה שאנחנו עושים קשור לחברה בה אנו חיים ותפקידו של הסוציולוג הוא לבדוק כיצד החברה
מעצבת את ההתנהגות שלנו וגם כיצד ההתנהגות של בני האדם יוצרת את החברה.
התפתחות החשיבה הסוציולוגית
הרקע לצמיחת הסוציולוגיה נעוץ בסדרת שינויים גדולים שחוללו המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית
באירופה של המאה ה-18. בעקבות המהפכות הללו, צורות החיים המסורתיות התערערו, החברה השתנתה,
זה הוביל לניסיונות של תיאוריטיקנים להבין ולהסביר גם כיצד התרחשו השינויים האלה ובעיקר מה עשויות
להיות התוצאות של השינויים האלה. על מנת להתמודד עם השאלות הללו, נדרש ידע סוציולוגי ומחקר
סוציולוגי ולכן זה צעד אחד אשר דחף את המחקר הסוציולוגי, את העשייה הסוציולוגית. בנוסף לכך, גם
התפתחות המדע קידמה את הסוציולוגיה, הסוציולוגיים הראשונים ראו במדע המדויק מודל למחקר הסוציולוגי,
הם למעשה טענו שהסוציולוגיה צריכה לעבוד כמו מדעי הטבע ולחקור כמו מדעי הטבע.
בין המייסדים הקלאסיים של הסוציולוגיה, נודעה חשיבות מיוחדת ל-4 סוציולוגיים:
סוציולוג צרפתי, היה הסוציולוג הראשון שטבע את המושג סוציולוגיה, מדע החברה והוא היה הראשון מבין
הסוציולוגיים שקראו לסוציולוגיה להיות תחום מדעי בדיוק כמו מדעי הטבע האחרים. הגישה שלו לסוציולוגיה
היא גישה פוזיטיביסטית, פוזיטיביזם אומר שהמדע צריך להיות מבוסס רק על תצפיות וניסויים, צריך להיות
מוכח. בהתאם לכך, קונט טען שהסוציולוגיה צריכה להיות פוזיטיביסטית, כלומר לעבוד כמו מדעי הטבע. לבצע
מחקר שמבוסס על תצפיות, על איסוף נתונים ובהמשך ליצור כללים וחוקים. קונט למעשה ביקש ליצור מדע
שמתייחס לחברה האנושית. בתחילת הדרך הוא השתמש בביטוי "פיזיקה חברתית" כדי לתאר את
הסוציולוגיה, הוא כל כך היה משוכנע שמדע החברה צריך להיות מדויק ומדעי כמעט כמו הפיזיקה.
קונט "זכה" לביקורת על הרעיון הזה ונטען כנגדו שקשה להתייחס להתנהגות האנושית כמו שמתייחסים
לתופעות בטבע. אנו יודעים שבני האדם יותר מודעים לעצמם ויכולים להתנהג באופן שיפריך את הניבוי של
הסוציולוג, הסוציולוגיה היא לא מדע כמו פיזיקה.
במסגרת הגותו ניסח קונט את "חוק שלושת השלבים", קונט טען שהדרך האנושית להבין את העולם עברה
שלושה שלבים:
1 שלב תיאולוגי – שלב דתי – החברה כפי שהיא ותופעות שונות בחברה, מייצגות למעשה את רצון
האל. בצורת או מלחמה הם רצון האל עפ"י הדרך שבה בני האדם הסבירו את המציאות סביבם.
2 שלב מטפיזי – התופעות שבעולם מוסברות עפ"י כוחות פנימיים שקיימים בטבע ומפעילים אותם. אבן
נופלת כי יש בה כוח פנימי המושך אותה אל הקרקע, השדה נשרף כי יש בו כוח פנימי היוצר את
הבעירה.
3 השלב הפוזיטיביסטי – השלב במתקדם יותר, בעקבות התגליות המדעיות הראשונות של גלילאו, של
ניוטון, המציאות מוסברת בשלב הזה באמצעות טכניקות מדעיות ובהתאם קונט כסוציולוג נמצא בשלב
הזה, הוא מעוניין לחקור את החברה האנושית בדרך מדעית.