10970 – מדינות בעידן הגלובליזציה

המאמר של אינדה ורוזאלדו נפתח בתיאורים אתנוגרפיים קצרים שנועדו להדגים את העולם המרושת החוצה גבולות לאומיים ומחבר בין תרבויות וחברות שונות ומרוחקות.
כיצד מדגימים תיאורים אלה את המאפיין המרכזי של המחקר האנתרופולוגי על הגלובליזציה? מהו המאפיין הזה?

האנתרופולוגיה של הגלובליזציה מתעניינת בחקר השפעתה המקומית של הגלובליזציה – מהם התנאים הייחודים שהיא מייצרת בחברה/תרבות מסוימת.
התיאורים במאמר זה מדגימים בדיוק את זה – כיצד הגלובליזציה משפיע על מיקומים שונים באופן ספציפי, ואלו תנאים היא מייצרת בחברות/תרבויות האלו.
הדוגמאות מראות כיצד הגלובליזציה משפיעה על גוואטמלה, בה כיום נשים צעירות עובדות בקו ייצור של מפעל טקסטיל שעות ארוכות ועבור משכורות זעומות ביחס למשכורות בארה"ב, שהמפעל בבעלות עסקנים ממנה. זה אף ממחיש לנו כיצד המאמץ להוזיל את עלויות הייצור של מוצרים ושירותים עתירי עבודה גרם לתאגידים להרחיק יותר ויותר מבסיסיהם שבארצות הברית, ולהשפיע על חברות מקומיות רבות שאלמלא הגלובליזציה, לא היו נראות כמו שהן נראות כיום. זה מראה לנו כיצד הגלובליזציה השפיעה על גוואטמלה ברמה המקומית, ומה הכוח של המערב היה בדינמיקה ביניהן.
בדוגמה של גרמניה. נוכחות המהגרים התורכים בלב הערים הגרמניות מייצגת את תנועת האוכלוסין הנרחבת שהתרחשה לאחר מלחמת העולם השנייה מן האזורים הפחות עשירים של כדור הארץ לעבר המרכזים העירוניים הגדולים של הארצות ה"מפותחות" וה"מתפתחות"; תהליך שבעקבותיו "העולם המערבי" הופכך לביתן המשותף של תרבויות רבות, חלקן שונות מאוד זו מזו. זה מראה לנו כיצד באופן מקומי, גרמניה הושפעה מהגלובליזציה בכך שהפכה למוסלמית יותר וכזו המאחדת תרבויות רבות יותר.
במקרה של רוסיה. שכיחותן של מסעדות מקדונלד'ס בארץ זו מעידה כיצד הרוסים, ובעצם אנשים בכל רחבי העולם, נאלצים להתמודד יותר ויותר עם האחידות הגוברת של מוצרי תרבות, טעמים ופרקטיקות, החל בבגדים, מזון, ,מוזיקה, קולנוע וטלוויזיה; אין ספק שכמה סגנונות ומותגים מערביים כבשו לעצמם נוכחות כלל־עולמית, ונמצאים כמעת בכל מקום על פני כדור הארץ. ככל שזרימת מוצרים זו ממשיכה לדהור קדימה בקצב מואץ, הופכים קשרי התרבות המחברים את העולם הדוקים יותר ויותר והצריכה ההמונית הופכת למתווך מרכזי ב"מפגש" בין עמים ותרבויות ברחבי כדור הארץ. (זו גם הגישה וההתמקדות של הארווי).
בניגריה, הפופולריות העצומה של הסרטים ההודיים שם מדגישה את השפעתם הגוברת של כלי התקשורת כאמצעי המאפשר לקהל של צופים בני ההַאוסה להשתתף בעולמן המדומיין של תרבויות אחרות כחלק מחייהם היומיומיים. עולם זה אינו שונה לחלוטין משלהם אך מאפשר להם לשאול ממנו דפוסים חדשים של אופנה, יופי, אהבה ורומנטיקה. הסרטים ההודיים מציעים אפוא לבני ההאוסה, (ולצופים לא־מערביים אחרים), אמצעים להשתתפות יצירתית בדפוסים מסורתיים שמקורם מחוץ לתרבות המקומית שלהם אך אינם נובעים מן המערב. אותו הדבר נכון גם בטלוויזיה והקולנוע הקוריאני, שפופולרי מאוד בכל מדינות אסיה וגם בקרב קבוצות מסוימות במערב. דוגמאות אלו מראות לנו כיצד תפוצתם של מוצרי תקשורת בקרב ארצות לא־מערביות הופכת להיבט חשוב יותר ויותר בזרמי התרבות הגלובליים (כיצד קיים קשר גם בין פריפריות ולא רק מן המערב למזרח).
בהונג קונג. האליטות החקלאיות חוששות מפני תביעתן של נשים לזכויות ירושה שעלולה לערער את המסורת הקיימת על נחיתותן של נשים. דוגמא זו ממחישים כיצד שאלת זכויות האישה מעוררת מאבקים פוליטיים ואידאולוגיים באצטלה של שמירת המסורת התרבותית מפני השפעות זרות. אפשר אפוא לראות תצלום בזק זה כדוגמה להתפשטות גלובלית של אידאולוגיות מערביות — המושתתות בדרך כלל על יסודות כגון חירות,רווחה, זכויות אדם, דמוקרטיה וריבונות שמקורן בעידן הנאורות — ולמתחים והשפעות הגומלין התרבותיות הנובעים מאידאולוגיות אלה כאשר הן מכות שורש במקומות שונים ברחבי העולם.

א. הגלובליזציה מבטאת תמורה עמוקה המשקפת שינוי יסודי בסדרי הזמן והמרחב. הסבירו טענה זו על בסיס עבודותיהם של דיוויד הארווי )Harvey David )ואנתוני גידנס )Giddens Anthony .) בתשובתכם התייחסו לאופן בו כל חוקר מתייחס לזמן ומרחב – התכווצות או התרחבות – בתהאם לגישתו

שאלה 1: הארווי וגידנס האמינו כי השינוי בסדרי הזמן והמרחב נובע מן התמורות הטכנולוגיות, הכלכליות, והתרבותיות מרחיקות הלכת שהביאה איתה הגלובליזציה. התמורות והשינויים האלו, על פי הארווי וגידנס, הובילו לשינוי עמוק בתפיסת הזמן והמרחב שלנו ביחסי החברה, יחסי העבודה, ויחסי המסחר.
החוקר דויד הארווי התמקד בעיקר בתחום המסחר, וראה את השינוי בחוויית הזמן והמרחב כ"התכווצות של הזמן ושל המרחב", שכן הוא האמין שבעקבות התמורות הרבות, הזמן והמרחק "חדלו מלהיות מכשולים בפני ארגון הפעילות האנושית". מעבר לכך, הוא תיאר את ההתכווצות הזו בכך שכל מקום על כדור הארץ הפך "קרוב וזמין באופן מידי" לכל מקום אחר, כך שהעולם כולו בעצם התכווץ.
דוגמא להתכווצות המרחב והזמן ביחסי המסחר: בתחום המסחר לדוגמא, ניתן לומר שהמרחב "התכווץ" שכן כעת שיחות עסקיות יכולות להתבצע ממרחבים שונים בו זמנית על ידי שימוש בטכנולוגיות כמו סקייפ, ונעלם הצורך לגשר על מרחקים כמו בעבר. מעבר לכך, אנו רואים את התקצרות הזמן בדוגמא זו, שכן כמות השיחות העסקיות שניתן לבצע ביום אחד כיום, שוות ערך לעשרות ימים של שיחות בעבר, שכן כשהמרחב לא היה מכווץ, על המשתתפים היה לנסוע ימים שלמים על מנת להגיע לפגישה. עם כך, ניתן לומר שהזמן היה פחות "מכווץ" באותה התקופה.
איך הדוגמא קשורה לתפיסתו של הארווי: הדוגמא מבטאת את תפיסתו של הארווי, בשל כך שהארווי מתמקד בעולם הכלכלה, ומחקירה זו הוא משליך זאת על כל שאר תחומי החיים. הארווי מאמין שעלינו ללמוד להתמודד עם תחושת ההתכווצות הכללית של העולם, שכן כעת, התרחשויות במקום אחד בעולם משפיעות על מקום אחר בצורה הרבה יותר מידית ומשמעותית, (כמו לדוגמא, החלטה שמתקבלת בבנייני חברה בניו יורק – עשויה להשפיע באופן מיידי על מאות עובדיה בסין).
החוקר אנתוני גידנס לעומת זאת, אמנם אכן מסכים עם כך שהגלובליזציה שינתה באופן עמוק את סדרי המרחב והזמן, וגרמה לכך שהם לא מהווים מכשול להוויה האנושית. אך ההתמקדות שלו הייתה יותר בהתרחבות החיים החברתיים בעקבות שינוי סדרי הזמן והמרחב, ופחות בחיים הכלכליים.
מעבר לכך, גידנס ראה את הגלובליזציה ככזו ש"ניתקה את הזמן והמרחב", ועם כך הרחיבה את החיים החברתיים, ולאו דווקא "קיצרה וכיווצה אותם". הוא מסביר זאת לדוגמא בכך שכיום ניתן לקיים יחסים חברתיים עם אנשים מרוחקים, באופן מידי (על ידי שיחת טלפון/וידאו לדוגמא)
דוגמא לניתוק הזמן והמרחב, שהרחיב את החיים החברתיים: בעוד שבעבר אנשים מרוחקים לא יכלו להשפיע על הסביבה הרחוקה מהם בשל מכשולי זמן ומרחב, כיום כל אדם יכול להשפיע על כל מרחב ובכל נקודת זמן (למעט במקומות מבודדים אליהן לא הגיעה הגלובליזציה). לדוגמא, אדם יכול לנאום בארה"ב ואנשים בישראל יכולים לראות את הנאום שלו בשידור ישיר, ולהיות מושפעים ממנו מאוד. ההשפעה הזו יכולה לחלחל לחברתם הקרובה באופן מידי ויכול להיווצר שיח בו כולם משוחחים על מה שראו ממקור ראשון בשידור שצפו זו.
ניתן לראות שהעמדות לגבי השפעת הגלובליזציה על יחסנו למרחב והזמן הן די דומות, אם כי גידנס והארווי מתמקדים בהשפעות של שינויים אלו על תחומי חיים אחרים.
*חסר מונחים לגבי השינוי הכלכלי שאותו הארווי מסביר

ב. אחת השאלות המרכזיות ששואלים החוקרים ג'ונתן קסביאר אינדה )Inda Xaviar Jonathan ) ורנאטו רוזאלדו )Rosaldo Renato ,)היא האם התרבות זורמת לכל המקומות במידה שווה? או שיש בהפצתה סוג כלשהו של אסימטריה? במילים אחרות, החוקרים שואלים האם יש בגלובליזציה "גאומטריה של כוחות" )geometry power ,)ואם כן מהי? כיצד מציעים החוקרים לענות על שאלות אלו, בתשובתכם התייחסו למונח אימפריליזם תרבותי.
על פי ג'ונתן קסבייר אינדה ורנאטו רוזלדו, התרבות לא זורמת לכל המקומות בצורה שווה, אלא שלתרבויות מסוימות יש כוח השפעה גדול יותר על תרבויות אחרות, ולכן הן מופצות בקצב מהיר יותר ולמיקומים רבים יותר.
על פי אינדה ורוזלדו, "גאומטריות הכוחות" הנוכחית בעולם מתבטאת בעיקר בכוח גלובלי רב יותר של התרבויות ב"עולם הראשון/המערב/המרכז", לעומת כוח גלובלי נמוך יותר של תרבויות ה"עולם השלישי/השאר/הפריפריה". הם אף מזהים את זרימת התרבות מארה"ב-לשאר העולם, כמשמעותית ורבה יותר מכל כוח גלובלי אחר.
-את הקביעות האלו של אינדה ורוזלדו הם מבססים על עיון בשיח האקדמי בנושא ה"אימפריאליזם התרבותי".
תפיסת ה"אימפראיליזם התרבותי" מבקרת את הגלובליזציה של התרבות כיום, על ידי הנחה שבמקום להתפתח בצורה טבעית שמיטיבה עם כל התרבויות, היא נכפתה ע"י תרבויות ה"עולם הראשון" (בעיקר ארה"ב) שמשתלטות בכוחניות ובמהירות על תרבויות העולם השלישי.
כיצד היא עושה זאת? תפיסה אחת אומרת שעל ידי גורמים כלכליים, ושהכלכלה מהווה את הכוח הגלובלי החזק ביותר (שמוביל להומוגניציה תרבותית). על פי תפיסה זו, ארה"ב והמערב יצרו סינכרון בין שוק הצריכה העולמי להתפשטות התרבות, ולכן כיום העולם התרבותי הגלובלי סובב סביבו. עם כך, תרבויות עם כוח צריכה נמוך ודאי יהיו פחות משפיעות מבחינה תרבותית. תפיסה זו מתבססת על ההנחה שמכיוון שארה"ב הייתה הראשונה להשתמש בתשדירי תקשורת (פרסומות) ויצור המוני בהיקף גדול, היא יצרה מערכת מסחרית שעודדה צריכה בצורה כה חזקה עד שהיא אומצה בכל רחבי העולם והשפיעה על כל שאר התרבויות בצורה משמעותית, מה שהוביל את הכלכלה להפוך למרכז התרבות העולמי.
, ותפיסה אחרת אומרת שע"י גורמים תודעתיים (כמו תפיסות עולם, מוסר, ופוליטיקה), שהם דווקא המשפיעים ביותר. תפיסה זו רואה פחות חשיבות לשוק הצריכה העולמי, ורואה את הכוחות התודעתיים כמו: השפעה על תפיסת העולם, ערכי המוסר, והמציאות הפוליטית, כהשפעות התרבותיות המשמעותיות ביותר. לדוגמא, אם בעולם המערבי הדמוקרטיה היא המציאות הפוליטית המועדפת, אנו רואים שזה מוכתב יותר ויותר גם למדינות ותרבויות אחרות, שתושביהם דורשים יותר ויותר דמוקרטיה על חשבון שלטון יחיד. אותו הדבר נכון גם בתפיסת המציאות, ההגדרה שקיים כוח המשיכה, או התפיסה לפיה כדור הארץ הוא עגול. הרי אנו יודעים שכל אלו הגיעו מן המערב, ושזוהי תפיסת המציאות הנוכחת כיום בכל כמעת בכל רחבי העולם,
לסיכום ניתן לראות שהחוקרים השתמשו בשיח על האיפראיליזם התרבותי, ובפרט על תפיסות האחידות הגלובלית, כדרך לענות על שאלות בנושא הא-סימטריה התרבותית הגלובלית, שהם האמינו שאכן קיימת.