דרכי ההתמודדות של נשים עם סטיגמה עקרה משקפות את זה שהן מפנימות אלת הסטיגמה –
1. הן מצמצמות אינטראקציות חברתיות, לא הולכות לאירועים לא מספרות לכל אחד , כמה שפחות להיות בחברה של אימהות ובכלל לא רוצות להגיע לסיטואציה של אי נעימות בהם ישאלו שאלות שיביכו אותן ויגרמו לבן לבושה , הן תופסות את העקרות שלהן כבעיה בהן כמשהו פגום ומפנימות את הסטיגמה = הפנמה .
2. הן מספרות שאי הפריון אינה באשמתן ואינו בחירה שלהן , שהן רוצות להביא ילדים אבל יש להן בעיה רפואית שמונעת מהן, הן מבטאות תפיסה שהן חייבות להיות אימהות והן צריכות להצדיק את הסיטואציה שהן נמצאות בה , ומי שהיא לא אמא היא פגומה\ לא שלמה = הפנמה .
3. הן ממשיכות בטיפולי הפוריות בכל מחיר מתוך תפיסה שרק אימהות יכולה להפוך אותן לנשים שלמות , למפרות שזה פוגע בהן , הן ממשיכות בכל מחיר וזה מבטא הפנה של הסטיגמה כי הם רוצות להיכנס להריון להיות אימהות ולשבור את הסטיגמה הזאת מהן , הן מפנימות את התפיסה שכל עוד הן לא אימהות הן פגומות, אומללות, אין לחיים שלהן משמעות, והדרך היחידה היא להביא ילדים = הפנמה .