האוניברסיטה הפתוחה

מקדונלד'ס (McDonald's) ומגפת השמנת היתר: דילמות של מוסר ועסקים
עבודה סמינריונית בקורס "מוסר ועסקים" – 10523

מוגשת לד"ר דדדד
ע"י אאאאאא בבבבבב ת.ז. 11111

יוני 2026
10,000 מילים
37 מקורות

תוכן העניינים

מבוא 2
1. מקדונלד'ס 5
1.1. ההיסטוריה של ההחברה 5
1.2. נתונים עסקיים 6
2. מגפת השמנת היתר 7
2.1. היבטים רפואיים 12
2.2. היבטים חברתיים 13
2.3. היבטים נפשיים 16
2.4. היבטים מאקרו כלכליים 17
2.4.1. ישראל 18
2.4.2. בריטניה 18
2.4.3. ארה"ב 18
2.4.4.ממוצע מדינות ה OECD 19
2.5. היבטים סוציו-אקונומיים 20
2.5.1 במדינות בעלות הכנסה גבוהה (מערב אירופה, ארה"ב) 20
2.5.2. בישראל 21
3. ביקורת ותביעות משפטיות כנגד מקדונלד'ס 22
3.1 הסרט התיעודי "Supersize Me" ("לאכול בגדול") 22
3.2.Pelman v. McDonald’s 22
3.3. Caesar Barber v. McDonald's Corporation, et al. 23
3.4. BanTransFats.com vs. McDonald's 23
3.5. Parham v. McDonald's 24
3.6. מיתוג מחדש 24
4. דיון מוסרי 26
4.1. היבטים סוציו-אקונומיים של מקדונלד'ס 26
4.2. חקיקה ומגבלותיה 27
5. דיון 34
6. סיכום ועמדה אישית 36
ביבליוגרפיה 37
נספח: נתוני כספיים לשנת 2025 41

מבוא

הקשר בין מקדונלד'ס (McDonald's) למגפת ההשמנה העולמית הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בתחומי הבריאות, המשפט והשיווק בעשורים האחרונים. הרשת הפכה לסמל של תעשיית המזון המהיר, ובהתאם לכך, עמדה במוקד הביקורת על חלקו של המזון המעובד בעלייה בשיעורי ההשמנה. זהו הפרדוקס של מקדונלד'ס: מצד אחד, צרכנים רבים בוחרים לאכול שם כל יום בגלל הנוחות והטעם, החברה מוכרת בכל יום 69 מיליון ארוחות, ברחבי העולם .; מצד שני, היא הפכה ל"נבל" הרשמי של ארגוני סביבה, בריאות וזכויות עובדים. מקדונלד'ס היא חברה גדולה ומצליחה, אך מנגד, יש כנגדה ביקורת. ייתכן כי ההצלחה הפנומנלית שלה היא בדיוק הסיבה שהיא הפכה למטרה כל כך גדולה לביקורת, היא מייצגת את הגלובליזציה, את הקפיטליזם הדורסני ואת תרבות הצריכה המהירה. בתחילת שנות ה 2000, מקדונלד'ס ניצבה בפני גל של ביקורת חסרת תקדים: הוגשו תביעות בארה"ב בשם ילדים הסובלים מהשמנת יתר, בטענה שהרשת הטעתה אותם לגבי הערכים התזונתיים ופיתתה אותם באסטרטגיות שיווקיות אגרסיביות. רוב התביעות הללו נדחו בבתי המשפט בטיעון של "אחריות אישית" כאשר השופטים קבעו שהצרכן אחראי למה שהוא מכניס לפיו. בהמשך לכך, הסרט "לאכול בגדול" (Super Size Me, 2004): סרטו של מורגן ספרלוק הציג את ההדרדרות הבריאותית המהירה שלו לאחר שאכל רק מקדונלד'ס במשך 30 יום. הסרט גרם לנזק תדמיתי אדיר והוביל את הרשת לבטל את אופציית ה-"Super Size" (הגדלת המנות לממדי ענק).
כדי להתמודד עם התדמית של "תאגיד מזהם ודורסני", מקדונלד'ס השיקה סדרה של מהלכים שנועדו לצבוע את המותג בירוק (Greenwashing , "התיירקות" למראית עין). חלק מהשינויים מהותיים, וחלקם נחשבים לקוסמטיים בלבד.
שנת 2025 הוגדרה במקדונלד'ס כשנה של צמיחה יציבה לאחר התחלה מהוססת ברבעון הראשון: סך ההכנסות השנתי עמד על כ 26.9 מיליארד דולר, עלייה של כ-4% לעומת שנת 2024. החברה רשמה רווח נקי של 8.56 מיליארד דולר, עלייה של כ-4.1% לעומת אשתקד. הרווח למניה (EPS) המדולל עלה ב-5% והגיע ל 11.95 דולר. בנטרול הוצאות חד-פעמיות (כגון ארגון מחדש), הרווח המתואם למניה עמד על 12.20 דולר. לפיכך, מקדונלד'ס סיימה את 2025 כשהיא מוכיחה חסינות עסקית. המניה הציגה ביצועים יציבים לאורך השנה (נסחרה סביב ה-300-330 דולר), והנהלת החברה צופה כי ב-2026 תמשיך הצמיחה במכירות הכלל-מערכתיות בשיעור של כ-2.5%, תוך השקעה מסיבית של כ-3.8 מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגי ופתיחת סניפים נוספים.
נכון לשנת 2026, רשת מקדונלד'ס ממשיכה להחזיק בתואר רשת המזון המהיר הגדולה בעולם, עם פריסה של מעל 44,000 סניפים ביותר מ-100 מדינות וטריטוריות.כ 13,800 הסניפים הם בארה"ב. באירופה, צרפת היא השוק האירופי המוביל (1600 סניפים), ואחריה בריטניה וגרמניה. אירופה נחשבת לאזור שבו המותג הצליח לשלב תפריטים מקומיים (כמו ה"מק-באגט" בצרפת). אזור אסיה והפסיפיק הוא מנוע הצמיחה העיקרי. סין היא היעד המרכזי להתרחבות, עם תוכניות להגיע ל-10,000 סניפים עד סוף העשור. גם הודו חווה צמיחה מהירה עם תפריט מותאם (ללא בקר). בישראל פועלים מעל 230 סניפים והבעלות היא ישירות בידי התאגיד העולמי.
עבודה זאת עוסקת בחברת מקדונלד'ס (McDonald's) ומגפת השמנת היתר. בתחילה, העבודה סוקרת את בחברת מקדונלד'ס. לאחר מכן, דנה העבודה במגפת השמנת היתר. בהמשך, נדונות ביקורת ותביעות משפטיות כנגד מקדונלד'ס. לבסוף, מובאים: דיון מוסרי, סיכום ועמדה אישית.