מטרת עבודה זו הינה להציג את עיקרי האמנה בדבר איסור ופעולה מיידית לביטול הצורות החמורות ביותר של עבודת ילדים, 1999 (מס' 182) (Worst Forms Of Child Labour Convention), אשר התקבלה בשנת 1999 בעצרת ארגון ה-ILO בג'נבה שבשוויץ, ועיקרה חיוב המדינות החתומות על אמנה זו לאסור ולמנוע צורות עבודה חמורות בקרב עובדים-ילדים. בעבודה זו אציג את השפעת האמנה על הגורמים והמוסדות השונים במטרה למנוע, או למצער – להפחית, תופעות של העבדת ילדים בתנאים-לא-תנאים.

בדר העבודה יהיה כדלקמן: ראשית אפתח בהצגת הליך הגלובליזציה והסיבות אשר גרמו להעבדת ילדים כנובעים ממנו; שנית, אציג את השפעת תופעה זו הן על היצרנים והן על הצרכנים, תוך הצגת 'דילמת הלימון' של אקרילוף; שלישית, אציג ואפרט על ארגון ה-ILO – ארגון העבודה הבין לאומי, ומוסדותיו; רביעית, אציג ואפרט את האמנה, נושא עבודה זו; חמישית, אציג את עיגון האמנה בחקיקה הישראלית, ובכלל זה – המקורות והגרומים אשר הביאו לעיגון זה: שישית, אציג ואפרט את הנתונים אודות עבודת ילדים בישראל להקשר זה; שביעית, אציג את עמדת בתי המשפט לנושא עבודת ילדים, הן ברמת האחריות האזרחית והן ברמת האחריות הפלילית ולסיום, אסכם את האמור בעבודה ואציג את מסקנותיי בקשר עם הנושא.