עבודת סמינריון מחקרע בנושא
השינויים הארגוניים הנדרשים במסגרת מד"א בעקבות האקלים שנוצר בהשפעת קמפיין Me Too

תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1 – הטרדות מיניות בעבודה
3
1.1 הטרדות מיניות במקום העבודה
3
1.1.1 מהי הטרדה מינית?
3
1.1.2 הטרדות מיניות בעבודה – תופעה ושכיחות
6
1.2 אחריות המעסיק בעת ההתמודדות עם מקרה התטרדה מינית
7
1.3 מד"א כארגון והטרדות מיניות במגן דוד אדום – מהידוע בתקשורת
9
פרק 2 – השפעת קמפיין ה-Me Too על תרבות ההטרדות המיניות
12
2.1 תרבות ההטרדות המיניות לפני קמפיין ה-Me too
12
2.2 הקמפיין והישגיו
13
פרק 3 – מתודולוגיה
16
3.1 שיטת מחקר
16
3.2 אוכלוסיית מחקר
16
3.3 הליך מחקר ושיטת הדגימה
16
גרף מס' 1 – סמיילים בהם נעשה שימוש בתגובה לפוסטים בפייסבוק
18
פרק 4 – ממצאי מחקר
20
4.1 סקירת ממצאים ראשונים
20
4.1.1 איתור הוידויים בעמוד
20
4.1.2 הוידויים שנבחרו לצורך המחקר
21
4.1.3 סיווג התגובות למחקר
21
4.2 ניתוח הוידויים
23
4.2.1 ניתוח כללי
23
4.2.2 ניתוח התגובות לוידויים
24
פרק 5 – דיון ומסקנות
26
סיכום
32
מקורות
33
נספחים

טבלת נספח 1 – וידויים רלוונטיים וסיווגם לצורך המחקר

טבלת נספח 2 – תגובות בחלוקה למספרי וידוי וסיווגם לצורך המחקר

מבוא
עבודה זו תעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום התרבות הארגונית – שינוי הגישה כלפי הטרדות מיניות בארגון מד"א בעקבות השינויים אותם הוביל קמפיין Me too. לנושא נחשפתי בעקבות מאמרה של בילי – פליץ (2015) באתר 'המקום הכי חם בגיהנום', אשר הוביל לחשיפת מקרים רבים של הטרדות מיניות כנגד עובדות ומתנדבות הארגון, כולל מתנדבות הנוער, קטינות המתנדבות בארגון כמגישות עזרה ראשונה. המאמר מציג את תרבות האונס הנפוצה בארגון בשנים שקדמו לפרסום המאמר, אשר שיאה מתבטאת בתגובת הארגון – 'הטענות מגמתיות ושקריות'. טענה זו נמסרה למרות הצהרתו של מנכ"ל הארגון בפני ועדה בכנסת, כי הוא לוקח אחריות לטיפול בתופעת ההטרדות המיניות במד"א.
ישנה עליה במודעות החברתית לתופעת ההטרדות המיניות המבוצעות על ידי גברים כלפי נשים. היחס לתופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה עבר שינוי משמעותי בעשורים האחרונים. בעבר, הטרדה מינית נתפסה על ידי עובדות כסיכון מקצועי. כיום, מדובר בתופעה המוגדרת כבלתי נסבלת על ידי הארגון ובניגוד לחוק. מדיניות הטיפול ומניעת הטרדות מיניות מתמקדת בעיקר בהתנהגויות המבוצעות על ידי עובדים בתוך הארגון – מנהלים וקולגות. עם זאת, מהספרות עולה, כי ארגוני שירות משתמשים במנגנוני השתקה, קבלה ואף מתן לגיטימציה לתופעת ההטרדות המיניות (יסעור – בורוכוביץ, 2018 ; מור ובארי, 2012 ; Ford & Ivancic, 2020).
לפיכך, מטרת המחקר הנה לבחון האם הושמו שינויים תרבותים נדרשים, במידה והם הושמו על ידי מד"א, על מנת להסתגל לאקלים של קמפיין Me too? בחינה זו תתבצע על ידי סקירת הוידויים הרלוונטיים, אשר מפורסמים בדף הפייסבוק 'וידויים של חובשים ופרמדיקים'. שינוי התרבות הארגונית במד"א יוביל לשיפור בהתמודדות עם מקרי הטרדה מינית בארגון ומניעתן. בהתבסס על מעקב המתפרס על פני מספר שנים של המגזין המקום הכי חם בגיהינום והחשיפה התקשורתית של התופעה במד"א, ניתן להניח, כי אין שינוי בתרבות הארגונית במד"א בגישתם כלפי הטרדות מיניות. קרי, למרות קמפיין ה-Me too אשר נפוץ בשנים האחרונות, במסגרתו לקחו חלק גם עובדות ומתנדבות במד"א, הארגון, עובדיו ומתנדביו עדיין אינם מוקיעים מתוכם את תופעת ההטרדות המיניות. במסגרת זו, עולה השאלה האם הושמו השינויים התרבותיים הנדרשים מארגון מד"א על מנת להסתגל לאקלים של קמפיין Me too?
לפיכך, נסקרו כל הוידויים בעמוד הפייסבוק כדי לאתר וידויים העוסקים בהטרדה מינית בין עמיתים בארגון. מתוך כ-1,300 וידויים שאותרו באותה השנה, זוהו 13 וידויים העוסקים בהטרדה מינית בין עובדים ומתנדבים במד"א. וידויים אלו והתגובות להם נותחו כדי לזהות האם ההטרדה הנה ארוע טרי או ישן וכן, האם המתוודה מדווח על חוויה חיובית כתוצאה מתגובת הסביבה לדיווח, על חוויה שלילית או על תחושת חוסר אונים. בנוסף, התגובות לוידוי של הקוראים נותחו – האם מדובר בתגובה חיובית, מזדהה או מכילה או בתגובה שלילית ולועגת וכן, נותחו ההפניות לדיווח על ההטרדה – האם המתוודה הופנה לגורם בתוך הארגון או לגורם חיצוני כגון הגשת תלונה במשטרה.
תחילה, במסגרת הפרק הראשון, אגדיר בקצרה מונחים בסיסיים העוסקים בסוגיה – אגדיר את המונח הטרדה מינית במקום העבודה וכן, את שכיחות התופעה. לאחר מכן, אגדיר את אחריות המעסיק עם התמודדותו עם סוגיית ההטרדות המיניות בקרב העובדין וכן, אציג את מגן דוד אדום (מד"א) כארגון המספק שרותי רפואה דחופה במסגרתו פעילים מעט עובדים ומתנדבים רבים, כולל מתנדבים ומתנדבות בני 16 ומעלה שעברו קורס מגישי עזרה ראשונה בהכשרתם ומתנדבים בארגון כפרוייקט מעורבות אישית וכן, בנות שירות לאומי המתנדבות בארגון כחובשות ופרמדיקיות. בנוסף, אציג את ארועי ההטרדות המיניות כפי שעלה מתחקירים בתקשורת ומפסקי דין שדנו בארועי הטרדה ותקיפה מינית שנערכו במסגרת הארגון. הפרק השני נועד לסקור את Me too כקמפיין, את הישגיו וכיצד השפיע על תרבות ההטרדות המיניות.
הפרק השלישי נועד להציג את מערך המחקר המתוכנן – את שיטת המחקר שנבחרה, אוכלוסיית המחקר, משתני המחקר, הליך המחקר ושיטת הדגימה. הפרק הרביעי מציג את ממצאי המחקר, סוקר את הממצאים באופן כללי וכן מציג את ניתוח ממצאים הנוגע לוידויים עצמם ואת ניתוח התגובות הקוראים לוידויים. לבסוף, אדון בממצאי המחקר ואסיק מסקנות בהתאם.
מממצאי המחקר עולה, כי למעלה מ-92% מתוודים על תחושות שליליות בעקבות ההתמודדות עם ההטרדה – חוסר אונים או חוויה שלילית לאחר דיווח לגורמים המתאימים בתוך הארגון. בנוסף, שני וידויים מדווחים על נורמות של הטרדות מיניות על ידי עובדים או מתנדבים במסגרת הארגון, בין היתר של מתנדבות קטינות. 16.31% בלבד מהתגובות מעודדות לדווח על ההטרדה. כמחציתם מעודדים לדווח על ההטרדה במסגרת במד"א. 28 מהמגיבים מעודדים לפנות לגורם מחוץ למד"א. מעל ל-70% מהתגובות המעודדות לדווח לגורם מחוץ לארגון התמקדו בוידוי אחד, במסגרתו המתוודה פוטרה לאחר שדווחה לאחראית למניעת הטרדות מיניות על הטרדה מינית מצד פרמדיק ותיק ובכיר בארגון. בנוסף, כ-40% מסך המגיבים שעודדו לדווח בתוך הארגון, התמקדו בוידוי נוסף העוסק בהטרדה מינית של קטינה.